הִתְחַתֵּן

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא התחתן
שורש וגזרה ח־ת־ן, גזרת השלמים
בניין הִתְפַּעֵל
  1. לשון המקרא בא בברית זוגיות.

גיזרון

עריכה

מבואות נוספים

עריכה
  • וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ-לָנוּ וְאֶת-בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם“ (בראשית לד, פסוק ט)
  • ”וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא-תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא-תִקַּח לִבְנֶךָ.“ (דברים ז, פסוק ג)
  • ”כִּי אִם-שׁוֹב תָּשׁוּבוּ וּדְבַקְתֶּם בְּיֶתֶר הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה אִתְּכֶם וְהִתְחַתַּנְתֶּם בָּהֶם וּבָאתֶם בָּהֶם וְהֵם בָּכֶם.“ (יהושע כג, פסוק יב)
  • ”וַיְצַו שָׁאוּל אֶת-עֲבָדָּו דַּבְּרוּ אֶל-דָּוִד בַּלָּט לֵאמֹר הִנֵּה חָפֵץ בְּךָ הַמֶּלֶךְ וְכָל-עֲבָדָיו אֲהֵבוּךָ וְעַתָּה הִתְחַתֵּן בַּמֶּלֶךְ.“ (שמואל א׳ יח, פסוק כב)
  • וַיִתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּקַּח אֶת-בַּת-פַּרְעֹה וַיְבִיאֶהָ אֶל-עִיר דָּוִד עַד כַּלּתוֹ לִבְנוֹת אֶת-בֵּיתוֹ וְאֶת-בֵּית יְהוָה וְאֶת-חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב.“ (מלכים א׳ ג, פסוק א)
  • ”הֲנָשׁוּב לְהָפֵר מִצְוֹתֶיךָ וּלְהִתְחַתֵּן בְּעַמֵּי הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה הֲלוֹא תֶאֱנַף-בָּנוּ עַד-כַּלֵּה לְאֵין שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה.“ (עזרא ט, פסוק יד)
  • ”וַיְהִי לִיהוֹשָׁפָט עֹשֶׁר וְכָבוֹד לָרֹב וַיִּתְחַתֵּן לְאַחְאָב.“ (דברי הימים ב׳ יח, פסוק א)

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

סימוכין

עריכה
  1. יעקב עציון, "החתן, הכלה והחותנת (לפרשת יתרו)". ‏השפה העברית‏