השיא
הִשִּׁיא
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | השיא |
| שורש וגזרה | נ־שׁ־א |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון המקרא פיתה והטעה.
- ”וַיֹּאמֶר אלֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל.“ (בראשית ג, פסוק יג)
- ”עַד-הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ...“ (עובדיה א, פסוק ז)
- ”וְעַתָּה אַל יַשִּׁיא אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ וְאַל יַסִּית אֶתְכֶם כָּזֹאת וְאַל תַּאֲמִינוּ לוֹ...“ (דברי הימים ב׳ לב, פסוק טו)
גיזרון
עריכה- שורש מקראי ראו גם נִשָּׁא
מידע נוסף
עריכה- ”לֹא יַשִּׁא אוֹיֵב בּוֹ וּבֶן עַוְלָה לֹא יְעַנֶּנּוּ“ (תהלים פט, פסוק כג) יש אומרים שזו אותה מילה. וי"א שזה פועל חדש -לשון התגברות ונגישה נושה. וכן יש לומר עבור ”[יַשִּׁי מָוֶת] עָלֵימוֹ יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים...“ (תהלים נה, פסוק טז) כפי קריאת בעלי המסורה. יַשִּׁי חסר א' וכמו כן במקומות רבים במקרא ויש הגורסים 'יַשִּׁיא' ממש וכן גרסת הרד"ק.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word
הִשִֹּיא
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | השיא |
| שורש וגזרה | נ־שׂ־א |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון המקרא הניח משא על אחר.
- לשון המקרא הרים משא.
- ”וְהִשִּׂיאוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶל הָעִיר הַהִיא חֲבָלִים וְסָחַבְנוּ אֹתוֹ עַד הַנַּחַל“ (שמואל ב׳ יז, פסוק יג)
- לשון חז"ל הביא בברית הנישואין. נתן אישור, או סייע לאדם לקשור קשר קבוע עם בן זוג.
- ”מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁעָמַד עַל רֹאשׁ הָהָר וְאָמַר, אִישׁ פְּלוֹנִי בֶן פְּלוֹנִי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי מֵת, הָלְכוּ וְלֹא מָצְאוּ שָׁם אָדָם, וְהִשִּׂיאוּ אֶת אִשְׁתּוֹ.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק טז, משנה ו)
- ”הֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גֻּדְגְּדָה עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ שֶׁהִיא יוֹצְאָה בַגֵּט.“ (משנה, מסכת גיטין – פרק ה, משנה ה)
- אנחנו עדיין שומרים על קשר עם הרב שהשיא אותנו לפני 20 שנה.
- לשון חז"ל בהשאלה מן (1):[דרוש מקור] (יש לשכתב פירוש זה):
- השיאו עיצה
- מפני שאתה משיאה שם רע בקרוביה
גיזרון
עריכה- שורש מקראי. המילה מופיעה פעמיים במקרא. מובן מס' 3 חד צדדי במקורו ומתייחס בלשון חז"ל לגבר שנשא אשה דווקא מתוך חובותיו כלפי אשתו והתפיסה ההלכתית כי הוא נושא בעיקר עול פרנסת הבית ובסיסה בדין המקראי של שאר כסות ועונה. כגזירה לאחור מנישואין קיבל הפועל משמעות הדדית עבור שני המינים.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: word
ראו גם
עריכה
| השורש נשׂא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|