Nuvola actions back.png לערך העוסק בתואר נָשׂוּא יחיד מן נְשׂוּאִים; ראו הצורה נהוגה נשוי.

נָשׂוּאעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נשוא
הגייה* nasu
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־שׂ־א
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ נְשׂוּאִים
  1. לשון המקרא מורם אל מעלה. נלקח.
    • נָשֻא לשוא עריך
    • נשוי פשע כסוי חטאה
    • נשואי פנים
  2. [דקדוק] בדקדוק המסורתי הנשוא הוא חלק הדיבר המשלים את הנושא, במשפט פועלי הנשוא מתאר את פעולת הנושא ובמשפט תיאורי מתאר את הנושא עצמו.
    • במשפט 'המציל קפץ לבריכה', המציל הוא הנושא סביבו מתרכז המשפט, קפץ הוא הנשוא - תיאור הפעולה שהנושא עשה, והבריכה - היא המושא, נושא משני שעליו פעל הנושא.
    • בכל משפט שאינו שמני בלשון העברית יש נושא ונשוא.
    • נחשף בטעות שמו של נשוא התלונה (אתר וי נט ידעות אחרונות אביב תשע"ד)
  3. [לוגיקה] בתורת ההגיון הנשוא הוא משפט המתאמת או מוכחש על פי ערכיו המשתנים, כלומר על פי חלקים מהמשפט היכולים להשתנות ואשר על פיהם נקבע אישורו או הכחשתו של המשפט. (פרדיקט בלע"ז)
    • לגבי המשפט: "קליפת הפרי הבשל של א' הוא כתום", אם ערכו של המשתנה א' הוא "תפוז", "אפרסמון" או "מנגו" הרי שהמשפט אמת, אם אם ערכו "בננה" אזי המשפט 'שקרי'.

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: נשוא


השורש נשׂא

השורש נ־שׂ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעליםעריכה

נ־שׂ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָשָׂא נוֹשֵׂא

(ב׳ פעוּל: נָשׂוּא,נָשׂוּי)

יִשָּׂא שָׂא לִשָּׂא אוֹ לָשֵׂאת
נִפְעַל נִשָּׂא נִשָּׂא יִנָּשֵׂא הִנָּשֵׂא לְהִנָּשֵׂא
הִפְעִיל הִשִּׂיא מַשִּׂיא יַשִּׂיא הַשֵּׂא לְהַשִּׂיא
הֻפְעַל הֻשָּׂא מֻשָּׂא יֻשָּׂא -אין- -אין-
פִּעֵל נִשֵּׂא מְנַשֵּׂא יְנַשֵּׂא נַשֵּׂא לְנַשֵּׂא
פֻּעַל נֻשָּׂא מְנֻשָּׂא יְנֻשָּׂא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַשֵּׂא מִתְנַשֵּׂא יִתְנַשֵּׂא הִתְנַשֵּׂא לְהִתְנַשֵּׂא