תָּמִיר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאתמיר
הגייה*tamir
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשת־מ־ר א
דרך תצורהמשקל קָטִיל
נטיותנ׳ תְּמִירָה ר׳ תְּמִירִים תְּמִירוֹת
  1. עברית חדשה אדם גבוה באופן מרשים.
    • הוא הסתכל בבתו והנה היא כבר נערה תמירה ודקת־גו. "כמה בגרה"- חשב לעצמו.
    • ההתקוטטות פסקה באחת כשדמותו התמירה של המפקד נראתה בפתח.
  2. שם פרטי לזכר.

גזרון

עריכה
  • קשור לתמר - עץ התמר, הזקוף ומתנשא לגובה.

מילים נרדפות

עריכה

נגזרות

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • בחלק מהגרסאות לתלמוד המילה מופיעה כשם למום גופני (מי שאין לו זיפי ריסים בעיניו) ”הזדיר והלופין והתמיר; זויר - דמזור עיניה, לופין - דנפישין זיפיה, תמיר - שתמו זיפין. והני גבי מומין תנו להו“ (בבלי, מסכת בכורותדף מד, עמוד א)

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה