גוץ
גּוּץ
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גוץ |
הגייה* | gutz |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ג־צ־ץ |
דרך תצורה | |
נטיות | נ׳ גּוּצָה, גּוּצַת⁻; ר׳ גּוּצִים, גּוּצֵי⁻; נ״ר גּוּצוֹת |
- איש שמן ונמוך
- ”לא ארוך ולא גוץ ולא קטן ולא אלם ולא צחור ולא גיחור ולא חכם ולא טפש“ (בבלי, מסכת ברכות – דף לא, עמוד ב)
- "אלמנת בז'יק יצאה ועמדה על מפתן ביתה, גוצה, רחבת־גרם, פניה צהובות, ומבעד לסדקי עיניה המלכסנות ניצת משהו שאיננו לא רחמים ולא נקמה,..." (העבד, יצחק בשביס־זינגר)[1]
גיזרון
עריכה- מארמית: כשם תואר 'גּוּצָא' בהוראת קצר,מקוצץ. ”אתתך גוצא גחין ולחיש לה“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף נט, עמוד א)
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכה- שמנמוך (סלנג)
ניגודים
עריכה- שרוך (סלנג)
תרגום
עריכה- אנגלית: pygmy
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ↑ יצחק בשביס־זינגר, העבד, תרגום: חיים פלג, תל אביב, ישראל: , 1991, עמ' 65