שרוך

שְׂרוֹךְ

שרוך

לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה):רצועה צרה וארוכה המשמשת לשריכת חפצים.
- ”אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְֿ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְֿ וְלֹא תֹֿאֿמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְֿרָם“ (בראשית יד, פסוק כג)
- ”אֵין עָיֵף וְאֵין כושל בּוֹ לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן וְלֹא נִפְתַּח אֵזוֹר חֲלָצָיו וְלֹא נִתַּק שְׂרוֹךְֿ נְעָלָיו“ (ישעיהו ה, פסוק כז)
פריט במדי צה"ל הנענד על הכתף.

לשון דבר הנמשך ומתארך חילוף שׂ/ס (ראה נסרך)

1

2

ערך בוויקיפדיה: שרוך (מדים)

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שרוך
הגייה^*	saruch
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	שׂ־ר־ך
דרך תצורה	משקל קָטוּל
נטיות	נ׳ שְׂרוּכָה, ר׳ שְׂרוּכִים, נ"ר שְׂרוּכוֹת