נָמוּךְ

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאנמוך
הגייה*namukh
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשמ־ו־ך
דרך תצורהמשקל נִקְטָל
נטיותנ׳ נְמוּכָה, ר׳ נְמוּכִים, נ"ר נְמוּכוֹת
  1. שהמרחק בין ראשו ובסיסו מועט.
    • ”וְגָדֵר שֶׁהוּא נָמוּךְ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת; גָּבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת.“ (משנה, מסכת כלאיםפרק ד, משנה ז)

גיזרון

עריכה
  • לשון חז"ל מן השורש מ־ו־ך, ועל כן נהגה אז נָמוֹךְ. בעקבות ההגייה הנוכחית של המילה נדמה כתואר במשקל קָטוּל ששורשו נ־מ־ך, וגרר אחריו את הגיית שאר המילים משורש זה.[1]
  • השוו למצרית-קדומה בהגיית נֶמוּ (nmj, nmw) בהוראת גמד, להלן הירוגליף:
n&nm&m i

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

סימוכין

עריכה
  1. יעקב עציון, "נָמוֹךְ או נָמוּךְ? (לפרשות בהר)". השפה העברית