טמיר
טָמִירעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | טמיר |
| הגייה* | tamir |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ט־מ־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטִיל |
| נטיות | ר׳ טְמִירִים, נ׳ טְמִירָה, נ"ר טְמִירוֹת |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- נסתר, לא גלוי, בלתי־מֻכָּר.
- ”הנגוּן האמיתי הוא בלי קול, בלי אומר ודברים, הוא נגוּן טמיר ונעלם, הנגוּן אשר ישוֹרר הלב ואינו נשמע לאוזן, וזהו סוד כל עצמותי תאמרנה!“ (המקובלים, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- ”כָּל אָרְחוֹתַי הִלִּיז וְהִדְמִיע / פַּחַד טָמִיר מִיַּד עֲנָקִים.“ (רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי., מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
גיזרוןעריכה
- השורש בארמית ט־מ־ר. מופיע פעמים ספורות בתלמוד הירושלמי.בתלמוד איטמרו -התחבאו.