Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: יִדּוּע.

יָדוּעַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ידוע
הגייה* yadu'a
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש י־ד־ע
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ יְדוּעִים, נ׳ יְדוּעָה, נ"ר יְדוּעוֹת
  1. שמוכר בציבור
    • ”נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים, אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי“ (ישעיהו נג, פסוק ג)
    • ”קִדֵּשׁ אַחַת מֵחָמֵשׁ נָשִׁים וְאֵין יָדוּעַ לְאֵי זוֹ קִדֵּשׁ, כָּל אַחַת וְאַחַת אוֹמֶרֶת אוֹתִי קִדֵּשׁ...“ (משנה, מסכת יבמותפרק טו, משנה רמבם)
    • ואני חושב כי הדבר הזה ידוע לכל מי שהרבה לקרוא בדברי ימי העמים (יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון א,כד)

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

השורש ידע

השורש י־ד־ע הוא שורש מגזרת נפ"יו.

נטיות הפעליםעריכה

י־ד־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל יָדַע יוֹדֵעַ

(ב׳ פעוּל: יָדוּעַ)

יֵדַע דַּע לָדַעַת או לֵידַע
נִפְעַל נוֹדַע נוֹדָע יִוָּדַע הִוָּדַע לְהִוָּדַע
הִפְעִיל הוֹדִיעַ מוֹדִיעַ (או מְיֵדָע) יוֹדִיעַ (או יְיֵדָע) הוֹדַע לְהוֹדִיעַ
הֻפְעַל -אין- מוּדָע -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל יִדַּע מְיַדֵּעַ יְיַדֵּעַ יַדֵּעַ לְיַדֵּעַ
פֻּעַל יֻדַּע מְיֻדָּע יְיֻדַּע -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְוַדֵּעַ מִתְוַדֵּעַ יִתְוַדֵּעַ הִתְוַדֵּעַ לְהִתְוַדֵּעַ

הערותעריכה

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]
  • בבניין קל, צורת המקור בגזרת פ"י ופ"נ המסתיימת בתי"ו נוטה בשתי דרכים: האחת בתי"ו (בדומה לצורת המקור), והשנייה על דרך השלמים. לדוגמה: בְּצֵאתוֹ, בְּדַעְתָּהּ וגם בְּיָצְאוֹ, בְּיָדְעָהּ. (החלטות האקדמיה, עמ' 72)[3]

יָדוּעַ בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ידוע
הגייה* yadu'a
חלק דיבר
מין
-
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. כהן גדול מתקופת בית שני.
    • ”וְיֵשׁוּעַ הוֹלִיד אֶת יוֹיָקִים וְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת אֶלְיָשִׁיב וְאֶלְיָשִׁיב אֶת יוֹיָדָע. וְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת יוֹנָתָן וְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת יַדּוּעַ (נחמיה יב, פסוק י-יא)
    • באותו זמן מת הכוהן הגדול ידוע וחוניו בנו ירש את הכהונה הגדולה (קדמוניות היהודים, ספר 11, פרק ח, פסקה ז, סעיף 347)
  2. לשון חז"ל שם חיה שהיו משתמשים בעצמותיה לכישוף והגדת עתידות.
  3. ידוע הבבלי - תנא מהדור השני.
    • ”שְׁנֵי כְלָבִים, אֵינוֹ אֹנֶס. יַדּוּעַ הַבַּבְלִי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: מֵרוּחַ אַחַת אֵינוֹ אֹנֶס, מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת אֹנֶס“ (משנה, מסכת בבא מציעאפרק ז, משנה ט)

מידע נוסףעריכה

(2) לדעת הרמב"ם (פירוש המשנה סנהדרין ז,ז) הידוע הוא מין ציפור, ולדעת ר"ש משאנץ (כלאים ח,ה) הידוע הוא אדני השדה.

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ידעוני
  ערך בוויקיפדיה: ידוע הבבלי