כָּמוּס עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כמוס
הגייה* kamus
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש כ־מ־ס
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ כְּמוּסִים; נ׳ כְּמוּסָה, נ"ר כְּמוּסוֹת
  1. שאינו גלוי לעין, נסתר.
    • ”הֲלֹא-הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי“ (דברים לב, פסוק לד)
    • "במשך 13 שנה, עד האינתיפאדה, היה "יום האדמה" בעיקרו ביטוי של מחאה נגד הפקעת אדמות, וגם של מאוויים כמוסים ושל חלום."[1].
    • "אלה, כמובן, אותם שרים עצמם המדליפים את תוכן הדיונים הכמוסים ביותר[2].

גיזרון עריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. בעברית הפועל כָּמַס לא קיים. אולם באכדית מצויה התיבה ההומונומית: כַמָשׁ, כַמָשֻׂ (kamāsu,kamašu) ששימשה כפועל, בהוראות: לקוד (קידה),לכרוע (בתפילה או בהכנעה) מתיבה זו נגזרות התיבות שהגייתן: כּוּמוסוּ (kumussu) לאסוף תבואה,לאסוף,להתכונן לקראת קבורה. ותיבת:כַּמַצֻ (kamaşu) בהוראת "זמן-מנוחה" [3]. פרופ' חיים יונה גרינפלד ז"ל הציע ששורש כ־מ־ס הוא השורש ממנו התפתח בעיברית שורש כ־נ־ס, הצעה שנתמכת בהשוואת ”הֲלֹא-הוּא כָּמֻס עִמָּדִי חָתוּם בְּאוֹצְרֹתָי“ (דברים לב, פסוק לד) עם הפסוק כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת“ (תהלים לג, פסוק ז) [4].

נגזרות עריכה

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה


השורש כמס

השורש כ־מ־ס הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים עריכה

כ־מ־ס עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל כָּמַס כּוֹמֵס

(ב׳ פעוּל: כָּמוּס)

יִכְמֹס כְּמֹס לִכְמֹס
נִפְעַל נִכְמַס נִכְמָס יִכָּמֵס הִכָּמֵס לְהִכָּמֵס
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל

הערות שוליים עריכה

  1. "מעריב", 29 במרץ 1989, באתר עיתונות יהודית היסטורית
  2. "דבר", 26 באוגוסט 1983, באתר עיתונות יהודית היסטורית
  3. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago 2008 (kamāsu) page 114-120
  4. פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח. חוברת ‎ 80, מעגלים: מפגשים בין קהילות במזרח ובמערב‎ (קיץ תשנ"ט) עמ 144