נשא נפשו

נָשָׂא [אֶת] נַפְשׁוֹ עריכה

לשון המקרא חפץ מאוד השתוקק ציפה וקיוה בכליון עיניים
- ”בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ“ (דברים כד, פסוק טו)
- ”יַסֵּר בִּנְךָ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה וְאֶל הֲמִיתוֹ אַל תִּשָּׂא נַפְשֶׁךָ“ (משלי יט, פסוק יח)
- ”כִּי בְךָ בָטָחְתִּי הוֹדִיעֵנִי דֶּרֶךְ זוּ אֵלֵךְ כִּי אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי“ (תהלים קמג, פסוק ח)

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במקרא הצירוף נושא משמועיות רבות נוספות יותר באופן מילולי צירוף נשא -הרים לקח ונפש.

נִשָּׂא נַפְשׁוֹ ונָשָׂא נַפְשׁוֹ נס ברח הרים והציל את עצמו או הרים את עצמו והלך
נשא נפש - לקח נפשו של מישהו המיתו לא נשא לשוא נפשי
נשא נפשו - (של האל בלבד) נשבע בשמו נשא שם (לשוא)
נשא נפשו - נשא פנים - ויתר מחל או החניף למען נפשו.

השורש נ־שׂ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"א.

נ־שׂ־א	עבר	הווה/בינוני	עתיד	ציווי	שם הפועל
קַל	נָשָׂא	נוֹשֵׂא (ב׳ פעוּל: נָשׂוּא,נָשׂוּי)	יִשָּׂא	שָׂא	לִשָּׂא אוֹ לָשֵׂאת
נִפְעַל	נִשָּׂא	נִשָּׂא	יִנָּשֵׂא	הִנָּשֵׂא	לְהִנָּשֵׂא
הִפְעִיל	הִשִּׂיא	מַשִּׂיא	יַשִּׂיא	הַשֵּׂא	לְהַשִּׂיא
הֻפְעַל	הֻשָּׂא	מֻשָּׂא	יֻשָּׂא	-אין-	-אין-
פִּעֵל	נִשֵּׂא	מְנַשֵּׂא	יְנַשֵּׂא	נַשֵּׂא	לְנַשֵּׂא
פֻּעַל	נֻשָּׂא	מְנֻשָּׂא	יְנֻשָּׂא	-אין-	-אין-
הִתְפַּעֵל	הִתְנַשֵּׂא	מִתְנַשֵּׂא	יִתְנַשֵּׂא	הִתְנַשֵּׂא	לְהִתְנַשֵּׂא