תרמיל
תַּרְמִיל עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תרמיל |
| הגייה* | tarmil |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־מ־ל |
| דרך תצורה | משקל תַּקְטִיל |
| נטיות | ר׳ תַּרְמִילִים; ס"ר תַּרְמִילֵי־ |
- תיק המיועד להולכי רגל על מנת שיוכלו לשאת בו את חפציהם.
- ”תַּרְמֵיל שֶׁנִּפְחַת, הַכִּיס שֶׁבְּתוֹכוֹ טָמֵא, וְאֵינוּ חִבּוּר לוֹ.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יט, משנה ח)
- ”אין הסומא יוצא במקלו ולא הרועה בתרמילו“ (בבלי, מסכת ביצה – דף כה, עמוד ב)
- "קח מקל, קח תרמיל, / בוא איתי אל הגליל. / בוא איתי ביום אביב, / נהלך סביב, סביב." (בוא איתי אל הגליל, מאת אהוד מנור)
- "תלינו עליו פעמון ואוכף / את כל תרמילינו הנחנו עליו" (הטיול הגדול, מאת נעמי שמר)
- [בוטניקה] נרתיק זרעים בצמחים מסדרת הקטניות וממשפחת המצליבים.
- ”לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על הגמור שהוא לשעבר ועל שלא הנץ שהוא לעתיד לבא על מה נחלקו על התורמל“ (תוספתא, מסכת שביעית – פרק ב, הלכה ו)
- ”אֵיךְ אוּכַל לִשְׂמֹחַ, / אֵיךְ אוּכַל לִרְקֹד, / וְתַרְמִילַי כֻּלָּם, / כֻּלָּם רֵיקִים עוֹד?“ (בַּעֲרוּגַת הַגִּנָּה, מאת חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת)
- גופיף חלול המכיל אבק שרפה או חומר כימי נפיץ כלשהו לשימוש בכלי נשק.
גיזרון עריכה
- לשון חז"ל מארמית: תַּרְמִילָא וגם תּוּרְמֵל.
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
|