סלח

סָלַח

מחל, קיבל את סליחתו. הסיר ממחשבתו את הרצון לגמול על פגיעה.
- ”וַיֹּאמֶר יְהוָה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ“ (במדבר יד, פסוק כ)
- ”סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה“ (במדבר יד, פסוק יט)
- זמן רב כעסתי על אחותי, אולם לבסוף סלחתי לה.

לשון המקרא מִי שֶׁמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ, שֶׁדַּרְכּוֹ דֶּרֶךְ הַסְּלִיחָה הִיא.
- ”כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח; וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ“ (תהלים פו, פסוק ה)