סְלִיחָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סליחה
הגייה* slikha
חלק דיבר שם־עצם (1), מילת־קיראה (2, 3, 4)
מין נקבה
שורש ס־ל־ח
דרך תצורה משקל קְטִילָה
נטיות ר׳ סְלִיחוֹת; סְלִיחַת־, ר׳ סְלִיחוֹת־
  1. ויתור על עונש או על תחושת כעס כלפי מי שחטא.
    • דברי פגעו בו מבלי שהתכוונתי לכך, ולכן התנצלתי וביקשתי את סליחתו.
    • "בשעות של צער הייתי מקלל [...] ובשעות של התקררות רוח הייתי חוזר עליהם, מתרצה ליאהא ומתפייס לקושציי ומבקש מהם ומכל מי שכמותם סליחה ומחילה" ("סוסתי", מנדלי מוכר ספרים)
    • ”וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ־אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְלֹא עֲזַבְתָּם“ (נחמיה ט, פסוק יז))
  2. מילה המבטאת התנצלות ובקשת סליחה (1).
    • סליחה, לא התכוונתי לפגוע בך.
  3. מילה המשמשת לצורך הסבת תשומת לב או לקראת בקשה.
  4. מילה המַּביעה תרעומת והתנגדות.
    • סליחה, מה אתה חושב שאתה עושה?!
    • סליחה, הגזמת, עד כאן!


מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

   ויתור על עונש
مسامحة‏‏‏‏ (תעתיק: מֻסָאמַחָה)
прощение‏‏‏‏ (תעתיק: proščénije)
   מילת קריאה
(תעתיק: sumimasen)
عفوا‎‏‏‏‏ (תעתיק: עַפְוָא[ן])
прости́‏‏‏‏ (תעתיק: prostí)

ראו גם עריכה