נָקַם

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאנקם
שורש וגזרהנ־ק־ם, גזרת חפ"נ
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. גָּמַל לְעוֹשֶׂה רָעָה כִּשְׂכָרוֹ.
    • ”לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי יְהוָה.“ (ויקרא יט, פסוק יח)
    • ”לְהַעֲלוֹת חֵמָה לִנְקֹם נָקָם, נָתַתִּי אֶת דָּמָהּ עַל צְחִיחַ סָלַע לְבִלְתִּי הִכָּסוֹת“ (יחזקאל כד, פסוק ח)
    • ”אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם יְהוָה, נֹקֵם יְהוָה וּבַעַל חֵמָה; נֹקֵם יְהוָה לְצָרָיו, וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו“ (נחום א, פסוק ב)
    • "חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ / וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה / נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ / מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה" (מעוז צור)
    • ”וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם! / נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן / עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן“ (עַל הַשְּׁחִיטָה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

עריכה
  • מן המקרא.
  • מקבילות בשפות שמיות: ערבית: اِنْتَقَمَ (אִנְתַקַמַ) - לנקום, להעניש. ארמית: נָקִם - לנקום. אתיופית: ቂም (קַם) - טינה, שנאה.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
השורש נקם

השורש נ־ק־ם הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים

עריכה
נ־ק־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָקַם נוֹקֵם יִקֹּם נְקֹם לִנְקֹם
נִפְעַל נִקַּם נִקָּם יִנָּקֵם הִנָּקֵם לְהִנָּקֵם
הִפְעִיל
הֻפְעַל הֻקַּם מֻקָּם יֻקַּם -אין- -אין-
פִּעֵל נִקֵּם מְנַקֵּם יְנַקֵּם נַקֵּם לְנַקֵּם
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַקֵּם מִתְנַקֵּם יִתְנַקֵּם הִתְנַקֵּם לְהִתְנַקֵּם

הערה

עריכה
  • בבניין קל, במקור הנטוי ובעתיד, מותרת ההטיה עם הופעת הנו"ן או בהישמטותה, דהיינו: לִקֹּם (בלשון חז"ל) או לִנְקֹם, יִקֹּם או יִנְקֹם.

נִקַּם

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאניקם
שורש וגזרהנ־ק־ם
בנייןנִפְעַל
  1. לשון המקרא נִגְמַל לוֹ כִּשְׂכָרוֹ.
    • ”וְכִי-יַכֶּה אִישׁ אֶת-עַבְדּוֹ אוֹ אֶת-אֲמָתוֹ, בַּשֵּׁבֶט, וּמֵת, תַּחַת יָדוֹ-נָקֹם יִנָּקֵם.“ (שמות כא, פסוק כ)
  2. גָּמַל לַאֲחֵר כִּשְׂכָרוֹ.
    • ”כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, יַעַן עֲשׂוֹת פְּלִשְׁתִּים בִּנְקָמָה; וַיִּנָּקְמוּ נָקָם בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ, לְמַשְׁחִית אֵיבַת עוֹלָם.“ (יחזקאל כה, פסוק טו)
    • ”וּמִי זֶה קְרָאַנִי בְּהִנָּקְמִי מִן/ מְעַוֵּל, לְבַד כִּי-אִם מְעַוֵּל, מֵרָע“ (הֲרֶשַׁע אֲנִי?, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

עריכה

המילה בבניין נפעל (כמו נִנְקַם) ומשמשת בשתי משמעויות גם כצורה רגילה של נפעל וגם במובן פעל.

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש נקם

השורש נ־ק־ם הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים

עריכה
נ־ק־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָקַם נוֹקֵם יִקֹּם נְקֹם לִנְקֹם
נִפְעַל נִקַּם נִקָּם יִנָּקֵם הִנָּקֵם לְהִנָּקֵם
הִפְעִיל
הֻפְעַל הֻקַּם מֻקָּם יֻקַּם -אין- -אין-
פִּעֵל נִקֵּם מְנַקֵּם יְנַקֵּם נַקֵּם לְנַקֵּם
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַקֵּם מִתְנַקֵּם יִתְנַקֵּם הִתְנַקֵּם לְהִתְנַקֵּם

הערה

עריכה
  • בבניין קל, במקור הנטוי ובעתיד, מותרת ההטיה עם הופעת הנו"ן או בהישמטותה, דהיינו: לִקֹּם (בלשון חז"ל) או לִנְקֹם, יִקֹּם או יִנְקֹם.

נָקָם

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאנקם
הגייה*nakam
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשנ־ק־ם
דרך תצורהמשקל קָטָל
נטיותר׳ אין. נס׳ נְקַם־
  1. שילום גמולו הרע בעבור מעשהו הרע. בדר"כ לאחר זמן והצטברות איבה וכעס.
    • ”לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם..אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם“ (דברים לב, פסוקים להמא)
    • ”וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית“ (ויקרא כו, פסוק כה)
    • ”זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים“ (שופטים טז, פסוק כח)
    • בעבר נהגו יחידות צבאיות לבצע מעשי נקם בתגובה לפיגועים, כיום כבר לא מכנים זאת כך.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש נקם

השורש נ־ק־ם הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים

עריכה
נ־ק־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָקַם נוֹקֵם יִקֹּם נְקֹם לִנְקֹם
נִפְעַל נִקַּם נִקָּם יִנָּקֵם הִנָּקֵם לְהִנָּקֵם
הִפְעִיל
הֻפְעַל הֻקַּם מֻקָּם יֻקַּם -אין- -אין-
פִּעֵל נִקֵּם מְנַקֵּם יְנַקֵּם נַקֵּם לְנַקֵּם
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַקֵּם מִתְנַקֵּם יִתְנַקֵּם הִתְנַקֵּם לְהִתְנַקֵּם

הערה

עריכה
  • בבניין קל, במקור הנטוי ובעתיד, מותרת ההטיה עם הופעת הנו"ן או בהישמטותה, דהיינו: לִקֹּם (בלשון חז"ל) או לִנְקֹם, יִקֹּם או יִנְקֹם.