נְקָמָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאנקמה
הגייה*nekama
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורשנ־ק־ם
דרך תצורהמשקל קְטָלָה
נטיותר׳ נְקָמוֹת; נִקְמַת־, ר׳ נִקְמוֹת־
  1. לשון המקרא פגיעה מכוונת במישהו הנובעת מן הרצון לגמול לו על מעשה רע שעשה.
    • ”וְהַיּוֹם הַהוּא לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת, יוֹם נְקָמָה לְהִנָּקֵם מִצָּרָיו, וְאָכְלָה חֶרֶב וְשָׂבְעָה, וְרָוְתָה מִדָּמָם...“ (ירמיהו מו, פסוק י)
    • ”נֻסוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל, וּמַלְּטוּ אִישׁ נַפְשׁוֹ--אַל-תִּדַּמּוּ, בַּעֲו‍ֹנָהּ: כִּי עֵת נְקָמָה הִיא, לַיהוָה--גְּמוּל, הוּא מְשַׁלֵּם לָהּ.“ (ירמיהו נא, פסוק ו)
    • ”לַעֲשׂוֹת נְקָמָה, בַּגּוֹיִם; תּוֹכֵחוֹת בַּלְאֻמִּים.“ (תהלים קמט, פסוק ז)

גיזרון

עריכה
  • משורש מקראי נ־ק־ם, ראו בגיזרון נָקַם.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: נקמה
השורש נקם

השורש נ־ק־ם הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים

עריכה
נ־ק־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָקַם נוֹקֵם יִקֹּם נְקֹם לִנְקֹם
נִפְעַל נִקַּם נִקָּם יִנָּקֵם הִנָּקֵם לְהִנָּקֵם
הִפְעִיל
הֻפְעַל הֻקַּם מֻקָּם יֻקַּם -אין- -אין-
פִּעֵל נִקֵּם מְנַקֵּם יְנַקֵּם נַקֵּם לְנַקֵּם
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַקֵּם מִתְנַקֵּם יִתְנַקֵּם הִתְנַקֵּם לְהִתְנַקֵּם

הערה

עריכה
  • בבניין קל, במקור הנטוי ובעתיד, מותרת ההטיה עם הופעת הנו"ן או בהישמטותה, דהיינו: לִקֹּם (בלשון חז"ל) או לִנְקֹם, יִקֹּם או יִנְקֹם.