קרא
לערך העוסק בתואר קַרָא (ברבים קַרָאִים); ראו צורת היחיד הנהוגה קראי.
קָרָא א
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | קרא |
שורש וגזרה | ק־ר־א, גזרת נל"א |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- קבע שם למשהו, או למישהו.
- אמר בקול רם.
- אמר לבוא אליו.
- ”וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן; וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַיהוה אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם.“ (שמות י, פסוק טז)
- ”לָמָּה קְרָאתֶם לִי, חוֹפֵי הַפֶּלֶא?/ לָמָה כְּזַבְתֶּם, אוֹרוֹת רְחוֹקִים?“ (רק על עצמי, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
- אמא קראה לדני לחזור הביתה.
- עודד את הציבור לפעול למען מטרה או לעשות מעשה.
- אני קורא ליהודי העולם לעלות ארצה.
- אני קורא לפעול למען זכויות בעלי החיים.
- עיין בטקסט כתוב.
- ”...אֲשֶׁר־יִתְּנוּ אֹתוֹ אֶל־יוֹדֵעַ סֵפֶר לֵאמֹר קְרָא נָא־זֶה וְאָמַר לֹא אוּכַל כִּי חָתוּם הוּא.“ (ישעיהו כט, פסוק יא)
- ”וְהָיָה כְּכַלֹּתְךָ לִקְרֹא אֶת־הַסֵּפֶר הַזֶּה תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתּוֹ אֶל־תּוֹךְ פְּרָת.“ (ירמיהו נא, פסוק סג)
- ”וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ; וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא.“ (נחמיה ח, פסוק ח)
- ”אבל ספרי המירס וכל הספרים שנכתבו מכאן והילך הקורא בהן כקורא באיגרת“ (ירושלמי, מסכת סנהדרין – פרק י, הלכה יא)
- לשון חז"ל בהשאלה מן (5): למד תנ"ך.
- "מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה" תלמוד בבלי, דף פ"ו, עמוד א
- בהשאלה מן (5): ניסה לנבא את העתיד תוך חיפוש אותות ורמזים.
- הלכתי לקוראת בקפה כדי שתגיד לי עם מי עליי להתחתן.
- נאמר על תרנגול או על עורב השמיע את קולו .
- "אין מנחשין כגויים... וכן אלו שאומרין שחוט תרנגול זה שקרא ערבית, שחוט תרנגולת זו שקראת כמו תרנגול" רמב"ם, משנה תורה, ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק יא, הלכה ד
- התרנגול קרא היום בשחר, והעירני משנתי.
- העורב הזה קורא בקול כבר כל היום.
גזרון
עריכה- גזרת נל"א בלשון חז"ל מוחלפת ביו"ד "קָרִיתי לפניכם.."
- אכדית: קֶראֻ qerû אוגריתית: 𐎖𐎗𐎀 בהוראת הזמנה,קריאה ל- . שבאית: 𐩤𐩧𐩱 . ערבית: קרא قَرَأَ.
צירופים
עריכה- יודע קרוא וכתוב (5)
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכה
השורש קרא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
קָרָא ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קרא |
הגייה* | kara |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־ר־ר |
דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
נטיות | ר׳ קָרֵי |
- [ארמית] דלעת
- ”אמר רב יהודה מותר להצטנן בפירות רב יהודה מצטנן בקרא“ (בבלי, מסכת יומא – דף עח, עמוד א)
- ”אמר אביי בוצינא טב מקרא“ (בבלי, מסכת כתובות – דף פג, עמוד ב)
- ”דאמרי אינשי איהו בי קארי ואיתתיה בי בוציני“ (בבלי, מסכת סוטה – דף י, עמוד א)
- ”אזלי עשרה קרי בני זרתא וא"ל יהבינא לך בני גרמידא“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף סד, עמוד א)
גיזרון
עריכה- המילה משותפת למספר לשונות שמיות. למשל; ערבית: قرع (קרע)