 יש להוסיף לדף זה את הערך: צָבוּר.
|
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ציבור
|
| הגייה* |
tsibur
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
צ־ב־ר
|
| דרך תצורה |
משקל קִטּוּל
|
| נטיות |
ר׳ צִבּוּרִים; צִבּוּר־, ר׳ צִבּוּרֵי־
|
תפילה בציבור בבית־הכנסת "החורבה" ברובע היהודי בירושלים
- לשון חז"ל קבוצת אנשים שגודלה אינו מוגדר, וחסרת מאפיינים מוגדרים, אך סביר שתמנה בין מניין [1] אנשים לאוכלוסייה שלמה.
- ”אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלֹשָׁה גִּזְבָּרִין וּמִשִּׁבְעָה אֲמַרְכָּלִין, וְאֵין עוֹשִׂין שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר בְּמָמוֹן פָּחוּת מִשְּׁנַיִם, [...] שֶׁאוֹתָן קִבְּלוּ רֹב הַצִּבּוּר עֲלֵיהֶן.“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ז, משנה ב)
- ”בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּקָרְבְּנוֹת צִבּוּר; אֲבָל בְּקָרְבַּן יָחִיד, אִם רָצָה לְהַקְרִיב, מַקְרִיב.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ב, משנה ז)
- ”שׁוֹגֵג וְעָשָׂה מֵזִיד, מֵזִיד וְעָשָׂה שׁוֹגֵג, פָּטוּר, שֶׁהוֹרָאַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ לְעַצְמוֹ, כְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין לַצִּבּוּר.“ (משנה, מסכת הוריות – פרק ב, משנה א)
- "השומר הצעיר" - ורשה, "לסל דרש הגנה על האינטרסים של תנועת הפועלים התעשייתית העירונית, והפקיר את ציבור הפועלים החקלאי בכפר.". עיתונות יהודית היסטורית, 01/05/33
- לשון המקרא [מליצה] ערימה של דברים המתאספים ומתגבבים זה על גבי זה. (ראו להלן: "ראו גם")
- ”שִׂימוּ אֹתָם שְׁנֵי צִבֻּרִים פֶּתַח הַשַּׁעַר עַד הַבֹּקֶר“ (מלכים ב' י, פסוק ח)
- ”שְׁנֵי עֳמָרִים - שִׁכְחָה, וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה. שְׁנֵי צִבּוּרֵי זֵיתִים וְחָרוּבִין - שִׁכְחָה, וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ו, משנה ה)
- המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
- מהשורש צ־ב־ר. (השורש צ־ב־ר מקורו בשורש האוגריתי צ־ב־ר שפירושו: עֵדָה, ובשורש הארמי: צְבַר [2])
על "ציבור" (במשמעות 2), באתר האקדמיה ללשון העברית, שגיאה: זמן שגוי
ערך בוויקיפדיה: ציבור