פתיחת התפריט הראשי

צִבּוּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ציבור
הגייה* tsibur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ב־ר
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ צִבּוּרִים; צִבּוּר־, ר׳ צִבּוּרֵי־
  1. לשון חז"ל קבוצת אנשים שגודלה אינו מוגדר, וחסרת מאפיינים מוגדרים, אך סביר שתמנה בין מניין [1] אנשים לאוכלוסייה שלמה.
  2. לשון המקרא [מליצה] ערימה של דברים המתאספים ומתגבבים זה על גבי זה. (ראו להלן: "ראו גם")
    • ”שִׂימוּ אֹתָם שְׁנֵי צִבֻּרִים פֶּתַח הַשַּׁעַר עַד הַבֹּקֶר“ (מלכים ב' י, פסוק ח)
    • ”שְׁנֵי עֳמָרִים - שִׁכְחָה, וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה. שְׁנֵי צִבּוּרֵי זֵיתִים וְחָרוּבִין - שִׁכְחָה, וּשְׁלֹשָׁה אֵינָן שִׁכְחָה.“ (משנה, מסכת פאהפרק ו, משנה ה)
  •  
    תפילה בציבור בבית־הכנסת "החורבה" ברובע היהודי בירושלים

גיזרוןעריכה

  • מהשורש צ־ב־ר. (השורש צ־ב־ר מקורו בשורש האוגריתי צ־ב־ר שפירושו: עֵדָה, ובשורש הארמי: צְבַר [2])

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קולקטיב (1)עריכה

גְּבָב / גְּבָבָה (2)עריכה

על "ציבור" (במשמעות 2) באתר האקדמיה ללשון העברית, יוני 2015

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: ציבור

הערות שולייםעריכה