| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ציבורי
|
| הגייה* |
tsiburi
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
צ־ב־ר
|
| דרך תצורה |
ציבור + ־ִי
|
| נטיות |
נ׳ צִבּוּרִית
|
- ששייך, שקשור לכלל הציבור.
- ”“יום הים בתערוכה לרגל יום הים ביריד המזרח” בשבילנו הים, מין אמבטיה ארצית, מין מגרש ציבורי של העיר תל אביב".“ (תל אביב: זכרונות 1919–1939, מאת יבנאל מטלון, בפרויקט בן יהודה)
- ”בצד משלוח כספים יזמו יהודי התפוצות מוסדות ציבוריים מגוונים, כגון בתי חולים, בתי ספר לנערות, בתי ספר לנערים, קופות צדקה ועוד.“ (הקול הנשי הירושלמי: כתבי למדניות מן המאה התשע‑עשרה, מאת מרגלית שילה, בפרויקט בן יהודה)
