שליח צבור

שְׁלִיחַ צִבּוּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שליח ציבור
הגייה* shliakh tsibur
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ל־ח,צ־ב־ר
דרך תצורה צירוף שמני
נטיות ר׳ שְׁלִיחֵי צִבּוּר
  1. לשון חז"ל חזן או בעל תפילה המוליך ומנהל את התפילה בציבור.
    • "המתפלל וטעה, סימן רע לו. ואם שליח צבור הוא, סימן רע לשולחיו, מפני ששלוחו של אדם כמותו." (משנה ברכות ה ה)
    • כל יום עולה אצלנו בבית הכנסת שליח ציבור אחר.
  2. בהשאלה: עסקן ציבורי הפועל למען הציבור או בשליחותו.
    • "אני שליח ציבור בהוראת הרבנים. אם הם יאמרו לי, אעזוב היום את תפקידי." ("מעריב" 14 בדצמבר 1986, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • על האבחנה בין "חזן" לבין "בעל־תפילה":
  • חזן מצטיין בקולו הערב והחזק ויכול להתחרות בזמרי אופרה. חזן למד פיתוח קול, ויודע להופיע עם מקהלות ותזמורת, וככזה מופיע לפני קהל מאזינים לא רק בבתי־כנסת ולא רק בתפילות. בדרך־כלל חזנות היא עיסוקו ופרנסתו בבתי־כנסת גדולים ובעלי אמצעים.
  • בעל־תפילה מצטיין בשליטה בניגונים מסורתיים העוברים מדור לדור, ויודע כיצד לרגש את קהל המתפללים. קולו ערב, אך לא תמיד חזק. בדרך־כלל אין פרנסתו על עיסוקו החובבני הזה. מסלסל בקולו רק בבית־הכנסת. לפעמים מסגל לעצמו מאניירות של חזן מקצועי.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: שליח ציבור