קהל
קָהָלעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קהל |
| הגייה* | kahal |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־ה־ל |
| דרך תצורה | משקל קָטַל |
| נטיות | ר׳ קְהָלִים; קְהַל־, ר׳ קַהֲלֵי־ |
- מספר גדול של אנשים שמתאספים במקום מסוים באופן פיזי או וירטואלי.
- לשון המקרא עדה, צבור מאורגן של אנשים, אספת עם. בני ישראל נאספו, נקהלו, לרוב לאירוע דתי.
- ושחטו אתו כל קהל עדת-ישראל" שמות יב ו.
- לפני בית האלהים נִקבְּצוּ אֵלָיו מִישראל קָהָל רב מאֹד אנָשים ונָשים וִילָדים עזרא י 1
- לשון ימי הביניים ציבור המתפללים בבית הכנסת.
- החזן אומֵר... הקהל עונין סידור התפילה
- לשון חז"ל כינוי לקהילה לעדה היהודית בגולה או למוסדות שמנהלים אותה.
- מי שברך... הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה שחרית לשבת.
- להקה, עדר של בעלי חיים.
- וַעֲדַת חוֹפְרֵי אֹכֶל, קְהַל תַּרְנְגוֹלִים מִתְעַלְּמִים וּמְזַעְזְעִים אֶת-רֹאשׁ הַנַּהֲלוֹלִים, זהר, חיים נחמן ביאליק
גיזרוןעריכה
- מקור המילה במקרא. יש הטוענים שהמילה "קהל" היא כנראה מהשפה האכדית quullu שפירושו אסף, ויש הטוענים שהיא מן המילה "קוֹל", קריאה לאסיפה, הזעקה (להק בהיפוך אותיות).
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: קהל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קהל |