אסף
אָסַףעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | אסף |
שורש וגזרה | א־ס־ף, גזרת השלמים, פ"ג |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא הֵבִיא פְּרִיטִים מִסְפָּר לְמָקוֹם אֶחָד.
- ”וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ“ (ישעיהו יא, פסוק יב)
- ”וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל-זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות ד, פסוק כט)
- "וַיְשַׁנֶּה פְנֵי הַכּוּשִׁי וַיְשַלְּחֵהוּ/ וַיֶּאֱסֹף נֵרוֹתָיו, וַיְכַבֶּה כוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ..." חיים נחמן ביאליק, "עַל אַיֶּלֶת הַשָּׁחַר"
- יָצַר אֹסֶף פְּרִיטִים.
- נערים רבים נהנים לאסוף בולי דואר.
- לשון המקרא לִקֵּט וְנָטַל יְבוּל מִן הַשָּׂדֶה.
- הביא דבר ממקום שבו הוא אינו שמור למקום שבו ישמר.
- לשון המקרא הֵפִיג חֹלִי, הֵסִיר מַחֲלָה וְנָתַן בְּרִיאוּת תַּחְתֶּיהָ.
- ”הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ו)
- ”...וַיֹּאמֶר הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, כִּי-זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ...“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ז)
- אָבַד וָמֵת.
- לשון המקרא עָשָׂה שֶׁיַּחֲלֹף וְיַעֲבֹר, הֵסִיר מֵעַל־.
- (ימאות) אסף מפרשים: גָּלַל או הוריד מפרשים.
- "לכן נהוג לאסוף את כל המפרשים, לקשור את ההגה כשהוא נטוי אל צד החסי, ולשלוח את כל המלחים אל ערסליהם עד שיאיר היום." (הרמן מלוויל, מובי דיק, פרק 66)
גיזרוןעריכה
- פועל מקראי.
- 5. יש המפרשים את הפועל "אסף" בהקשר לצרעת ולמחלות אחרות במשמעות "ריפא", בקרבה לפועל דומה באכדית: esēpu. המשמעות היא כמו ב־4, כיוון שהמצורע היה משולח מן המחנה, והבראתו היא השבתו אל המחנה.
- 8. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: gather, collect, garner
- ערבית: جمع (הגייה: גַ'מַעַ)
- צרפתית: recueillir, collectionner
- רוסית: собрать
ראו גםעריכה
שיט מפרשים
הפעלת מפרשים: אסף (מפרש) • גלל • הוריד • הניף • העלה • הרתיע • כיוון • משך לאחור • מתח • נשא • פָּרַשׂ • צמצם • צמצם לגמרי • קָפַל • קשר • מיעט תפרושת כיווני הרוח: רוח נגדית (רוח פנים) • רוח קדמית (חדה, קהה) • רוח צד • רוח גבית • רוח מלאה | |
השורש אסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
אָסָףעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אסף |
הגייה* | asaf |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ס־ף |
דרך תצורה | |
נטיות |
אֹסֶףעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אוסף |
הגייה* | osef |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ס־ף |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ אֳסָפִים; אֹסֶף־ |
- קבוצה של פריטים בעלי מכנה משותף.
- קראנו בכיתה מאוסף יצירותיו של ביאליק.
- חברי קיבץ אוסף מקרי של אנשים מהרחוב.
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: collection
- ערבית: مَجْمَع
- רוסית: собрание
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: אוסף |
השורש אסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
אָסֹףעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | |
הגייה* | asof |
חלק דיבר | |
מין | זכר |
שורש | א־ס־ף |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא האיזור שבין השער לכניסה למבנה
- ”מַתַּנְיָה וּבַקְבֻּקְיָה עֹבַדְיָה מְשֻׁלָּם, טַלְמוֹן עַקּוּב--שֹׁמְרִים שׁוֹעֲרִים מִשְׁמָר, בַּאֲסֻפֵּי הַשְּׁעָרִים“ (נחמיה יב, פסוק כה)
- ”לַמִּזְרָח, הַלְוִיִּם שִׁשָּׁה, לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה, לַנֶּגְבָּה לַיּוֹם אַרְבָּעָה; {ס} וְלָאֲסֻפִּים, שְׁנַיִם שְׁנָיִם“ (דברי הימים א׳ כו, פסוק יז)
גיזרוןעריכה
- מקביל לאכדית בהגיית אָסֻפֻּ (asuppu) בהוראת: מבנה ארעי שהיה פחות עמיד מבית, ונבנה בסמוך לבית רשמי [1]. תיבת "אסופה" בסורית-ארמית נכתבה בצורה: (ܐܣܘܦܗ), בהוראת מסדרון
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: threshold
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אסף |
- שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר
סימוכיןעריכה
- ↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago; 1968 ,"asuppu" , page - 349