פתיחת התפריט הראשי

אָסַףעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אסף
שורש וגזרה א־ס־ף, גזרת השלמים, פ"ג
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הֵבִיא פְּרִיטִים מִסְפָּר לְמָקוֹם אֶחָד.
    • ”וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ“ (ישעיהו יא, פסוק יב)
    • ”וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל-זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות ד, פסוק כט)
    • "וַיְשַׁנֶּה פְנֵי הַכּוּשִׁי וַיְשַלְּחֵהוּ/ וַיֶּאֱסֹף נֵרוֹתָיו, וַיְכַבֶּה כוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ..." חיים נחמן ביאליק, "עַל אַיֶּלֶת הַשָּׁחַר"
  2. יָצַר אֹסֶף פְּרִיטִים.
    • נערים רבים נהנים לאסוף בולי דואר.
  3. לשון המקרא לִקֵּט וְנָטַל יְבוּל מִן הַשָּׂדֶה.
    • ”וַתֹּאמֶר, אֲלַקֳּטָה-נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים“ (רות ב, פסוק ז)
  4. הביא דבר ממקום שבו הוא אינו שמור למקום שבו ישמר.
    • ”לא תראה את שור אחיך נדחים..ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אותו“ (דברים כב, פסוקים אב)
  5. לשון המקרא הֵפִיג חֹלִי, הֵסִיר מַחֲלָה וְנָתַן בְּרִיאוּת תַּחְתֶּיהָ.
    • ”הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ו)
    • ”...וַיֹּאמֶר הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, כִּי-זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ...“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ז)
  6. אָבַד וָמֵת.
    • ”אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ; רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף (איוב לד, פסוק יד)
  7. לשון המקרא עָשָׂה שֶׁיַּחֲלֹף וְיַעֲבֹר, הֵסִיר מֵעַל־.
    • אָסַפְתָּ כָל-עֶבְרָתֶךָ; הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ“ (תהילים פה, פסוק ד)
    • "וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי" (בראשית)
  8. (ימאות) אסף מפרשים: גָּלַל או הוריד מפרשים.
    • "לכן נהוג לאסוף את כל המפרשים, לקשור את ההגה בצד החסוי מהרוח, ולשלוח את כל המלחים אל ערסליהם עד שיאיר היום." (הרמן מלוויל, מובי דיק)

גיזרוןעריכה

  • פועל מקראי.

  5.    יש המפרשים את הפועל "אסף" בהקשר לצרעת ולמחלות אחרות במשמעות "ריפא", בקרבה לפועל דומה באכדית: esēpu. המשמעות היא כמו ב־4, כיוון שהמצורע היה משולח מן המחנה, והבראתו היא השבתו אל המחנה.
  8.    האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

   קיפל או הוריד מפרשים

ראו גםעריכה

אָסָףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אסף
הגייה* asaf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ס־ף
דרך תצורה
נטיות
  1. שם פרטי לזכר.
    • ”וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן-אָסָף הַמַּזְכִּיר“ (ישעיהו לו, פסוק ג)
    • ”שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף (תהלים פג, פסוק א)

אֹסֶףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אוסף
הגייה* osef
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש א־ס־ף
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ אֳסָפִים; אֹסֶף־
  1. קבוצה של פריטים בעלי מכנה משותף.
    • קראנו בכיתה מאוסף יצירותיו של ביאליק.
    • חברי קיבץ אוסף מקרי של אנשים מהרחוב.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: אוסף