אסף
אָסַף
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אסף |
| שורש וגזרה | א־ס־ף, גזרת השלמים, פ"ג |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא הֵבִיא פְּרִיטִים מִסְפָּר לְמָקוֹם אֶחָד.
- ”וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ“ (ישעיהו יא, פסוק יב)
- ”וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל-זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות ד, פסוק כט)
- "וַיְשַׁנֶּה פְנֵי הַכּוּשִׁי וַיְשַלְּחֵהוּ/ וַיֶּאֱסֹף נֵרוֹתָיו, וַיְכַבֶּה כוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ..." חיים נחמן ביאליק, "עַל אַיֶּלֶת הַשָּׁחַר"
- יָצַר אֹסֶף פְּרִיטִים.
- נערים רבים נהנים לאסוף בולי דואר.
- לשון המקרא לִקֵּט וְנָטַל יְבוּל מִן הַשָּׂדֶה.
- הביא דבר ממקום שבו הוא אינו שמור למקום שבו ישמר.
- לשון המקרא הֵפִיג חֹלִי, הֵסִיר מַחֲלָה וְנָתַן בְּרִיאוּת תַּחְתֶּיהָ.
- ”הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ו)
- ”...וַיֹּאמֶר הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, כִּי-זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ...“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ז)
- אָבַד וָמֵת.
- לשון המקרא עָשָׂה שֶׁיַּחֲלֹף וְיַעֲבֹר, הֵסִיר מֵעַל־.
- (ימאות) אסף מפרשים: גָּלַל או הוריד מפרשים.
- "לכן נהוג לאסוף את כל המפרשים, לקשור את ההגה כשהוא נטוי אל צד החסי, ולשלוח את כל המלחים אל ערסליהם עד שיאיר היום." (הרמן מלוויל, מובי דיק, פרק 66)
גיזרון
עריכה- פועל מקראי.
- 5. יש המפרשים את הפועל "אסף" בהקשר לצרעת ולמחלות אחרות במשמעות "ריפא", בקרבה לפועל דומה באכדית: esēpu. המשמעות היא כמו ב־4, כיוון שהמצורע היה משולח מן המחנה, והבראתו היא השבתו אל המחנה.
- 8. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: gather, collect, garner
- ספרדית:
- trasladar, transportar
- coleccionar
- cosechar
- resguardar
- sanar, curar
- sucumbir, perecer
- pasar, bajar
- amainar
- ערבית: جمع (הגייה: גַ'מַעַ)
- צרפתית: recueillir, collectionner
- רוסית: собрать
ראו גם
עריכה
שיט מפרשים
| הפעלת מפרשים: אסף (מפרש) • גלל • הוריד • הניף • העלה • הרתיע • כיוון • משך לאחור • מתח • נשא • פָּרַשׂ • צמצם • צמצם לגמרי • קָפַל • קשר • מיעט תפרושת כיווני הרוח: רוח נגדית (רוח פנים) • רוח קדמית (חדה, קהה) • רוח צד • רוח גבית • רוח מלאה |  |
| השורש אסף | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
אָסָף
עריכהאֹסֶף
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אוסף |
| הגייה* | osef |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ס־ף |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ אֳסָפִים; אֹסֶף־ |
- קבוצה של פריטים בעלי מכנה משותף.
- קראנו בכיתה מאוסף יצירותיו של ביאליק.
- חברי קיבץ אוסף מקרי של אנשים מהרחוב.
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- ספרדית: colección
- אנגלית: collection
- ערבית: مَجْمَع
- רוסית: собрание
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אוסף |
| השורש אסף | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
אָסֹף
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | asof |
| חלק דיבר | |
| מין | זכר |
| שורש | א־ס־ף |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון המקרא האיזור שבין השער לכניסה למבנה
- ”מַתַּנְיָה וּבַקְבֻּקְיָה עֹבַדְיָה מְשֻׁלָּם, טַלְמוֹן עַקּוּב--שֹׁמְרִים שׁוֹעֲרִים מִשְׁמָר, בַּאֲסֻפֵּי הַשְּׁעָרִים“ (נחמיה יב, פסוק כה)
- ”לַמִּזְרָח, הַלְוִיִּם שִׁשָּׁה, לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה, לַנֶּגְבָּה לַיּוֹם אַרְבָּעָה; {ס} וְלָאֲסֻפִּים, שְׁנַיִם שְׁנָיִם“ (דברי הימים א׳ כו, פסוק יז)
גיזרון
עריכה- קרוב לסַף. מקביל לאכדית בהגיית asuppu בהוראת: מבנה ארעי שהיה פחות עמיד מבית, ונבנה בסמוך לבית רשמי. ולארמית: אסוף, אספיא בהוראת: מסדרון, מפתן.