יש להוסיף לדף זה את הערכים: אִסֵּף, אֻסַּף, אָסֹף.

אָסַף

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלאאסף
שורש וגזרהא־ס־ף, גזרת השלמים, פ"ג
בנייןפָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הֵבִיא פְּרִיטִים מִסְפָּר לְמָקוֹם אֶחָד.
    • ”וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ“ (ישעיהו יא, פסוק יב)
    • ”וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן; וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל-זִקְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל“ (שמות ד, פסוק כט)
    • "וַיְשַׁנֶּה פְנֵי הַכּוּשִׁי וַיְשַלְּחֵהוּ/ וַיֶּאֱסֹף נֵרוֹתָיו, וַיְכַבֶּה כוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ..." חיים נחמן ביאליק, "עַל אַיֶּלֶת הַשָּׁחַר"
  2. יָצַר אֹסֶף פְּרִיטִים.
    • נערים רבים נהנים לאסוף בולי דואר.
  3. לשון המקרא לִקֵּט וְנָטַל יְבוּל מִן הַשָּׂדֶה.
    • ”וַתֹּאמֶר, אֲלַקֳּטָה-נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים אַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים“ (רות ב, פסוק ז)
  4. הביא דבר ממקום שבו הוא אינו שמור למקום שבו ישמר.
    • ”לא תראה את שור אחיך נדחים..ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אותו“ (דברים כב, פסוקים אב)
  5. לשון המקרא הֵפִיג חֹלִי, הֵסִיר מַחֲלָה וְנָתַן בְּרִיאוּת תַּחְתֶּיהָ.
    • ”הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ו)
    • ”...וַיֹּאמֶר הַאֱלֹהִים אָנִי לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, כִּי-זֶה שֹׁלֵחַ אֵלַי לֶאֱסֹף אִישׁ מִצָּרַעְתּוֹ...“ (מלכים ב׳ ה, פסוק ז)
  6. אָבַד וָמֵת.
    • ”אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ; רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף (איוב לד, פסוק יד)
  7. לשון המקרא עָשָׂה שֶׁיַּחֲלֹף וְיַעֲבֹר, הֵסִיר מֵעַל־.
    • אָסַפְתָּ כָל-עֶבְרָתֶךָ; הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ“ (תהילים פה, פסוק ד)
    • "וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי" (ל)
  8. (ימאות) אסף מפרשים: גָּלַל או הוריד מפרשים.
    • "לכן נהוג לאסוף את כל המפרשים, לקשור את ההגה כשהוא נטוי אל צד החסי, ולשלוח את כל המלחים אל ערסליהם עד שיאיר היום." (הרמן מלוויל, מובי דיק, פרק 66)

גיזרון

עריכה
  • פועל מקראי.
 5. יש המפרשים את הפועל "אסף" בהקשר לצרעת ולמחלות אחרות במשמעות "ריפא", בקרבה לפועל דומה באכדית: esēpu. המשמעות היא כמו ב־4, כיוון שהמצורע היה משולח מן המחנה, והבראתו היא השבתו אל המחנה.
 8. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
   קיפל או הוריד מפרשים

ראו גם

עריכה
השורש אסף

השורש א־ס־ף הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
א־ס־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָסַף אוֹסֵף

(ב׳ פעוּל: אָסוּף)

יֶאֱסוֹף אֱסוֹף לְאֱסוֹף
נִפְעַל נֶאֱסַף נֶאֱסָף יֶאָסֵף הֵאָסֵף לְהֵאָסֵף
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל אֵסֵּף מְאַסֵּף יְאַסֵּף אַסֵּף לְאַסֵּף
פֻּעַל אֻסַּף מְאֻסָּף יְאֻסָּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַסֵּף מִתְאַסֵּף יִתְאַסֵּף הִתְאַסֵּף לְהִתְאַסֵּף

אָסָף

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאסף
הגייה*asaf
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשא־ס־ף
דרך תצורה
נטיות
  1. שם פרטי לזכר.
    • ”וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן-אָסָף הַמַּזְכִּיר“ (ישעיהו לו, פסוק ג)
    • ”שִׁיר מִזְמוֹר לְאָסָף (תהלים פג, פסוק א)

אֹסֶף

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאאוסף
הגייה*osef
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשא־ס־ף
דרך תצורהמשקל קֹטֶל
נטיותר׳ אֳסָפִים; אֹסֶף־
  1. קבוצה של פריטים בעלי מכנה משותף.
    • קראנו בכיתה מאוסף יצירותיו של ביאליק.
    • חברי קיבץ אוסף מקרי של אנשים מהרחוב.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: אוסף
השורש אסף

השורש א־ס־ף הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
א־ס־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָסַף אוֹסֵף

(ב׳ פעוּל: אָסוּף)

יֶאֱסוֹף אֱסוֹף לְאֱסוֹף
נִפְעַל נֶאֱסַף נֶאֱסָף יֶאָסֵף הֵאָסֵף לְהֵאָסֵף
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל אֵסֵּף מְאַסֵּף יְאַסֵּף אַסֵּף לְאַסֵּף
פֻּעַל אֻסַּף מְאֻסָּף יְאֻסָּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַסֵּף מִתְאַסֵּף יִתְאַסֵּף הִתְאַסֵּף לְהִתְאַסֵּף

אָסֹף

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*asof
חלק דיבר
מיןזכר
שורשא־ס־ף
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא האיזור שבין השער לכניסה למבנה
    • ”מַתַּנְיָה וּבַקְבֻּקְיָה עֹבַדְיָה מְשֻׁלָּם, טַלְמוֹן עַקּוּב--שֹׁמְרִים שׁוֹעֲרִים מִשְׁמָר, בַּאֲסֻפֵּי הַשְּׁעָרִים“ (נחמיה יב, פסוק כה)
    • ”לַמִּזְרָח, הַלְוִיִּם שִׁשָּׁה, לַצָּפוֹנָה לַיּוֹם אַרְבָּעָה, לַנֶּגְבָּה לַיּוֹם אַרְבָּעָה; {ס} וְלָאֲסֻפִּים, שְׁנַיִם שְׁנָיִם“ (דברי הימים א׳ כו, פסוק יז)

גיזרון

עריכה
  • קרוב לסַף. מקביל לאכדית בהגיית asuppu בהוראת: מבנה ארעי שהיה פחות עמיד מבית, ונבנה בסמוך לבית רשמי. ולארמית: אסוף, אספיא בהוראת: מסדרון, מפתן.


מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

סימוכין

עריכה