אֲסוּפִי

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אסופי
הגייה* asufi
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש א־ס־ף
דרך תצורה אסוף + ־ִי
נטיות נ׳ אֲסוּפִית
  1. לשון חז"ל ילד או תינוק שנמצא עזוב ולא ידוע מי הם הוריו.
    • ”ואלו הם שתוקי כל שהוא מכיר את אמו ואינו מכיר את אביו. אסופי כל שנאסף מן השוק ואינו מכיר לא אביו ולא אמו“ (משנה, מסכת קידושיןפרק ד, משנה ב)
    • "והיו אומות העולם אומרים ראיתם זקן וזקנה שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בננו הוא ולא עוד אלא שעשו משתה גדול כדי להעמיד דבריהם." (ילקוט שמעוני, בראשית, פרשת וירא רמז צג)

גיזרון

עריכה
  • מן א-ס-ף, אָסוּף, אולי מהפסוק (תהלים כז, י) "כִּֽי־אָבִ֣י וְאִמִּ֣י עֲזָב֑וּנִי וַֽה׳ יַֽאַסְפֵֽנִי׃"

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: עשרת היוחסין


השורש אסף

השורש א־ס־ף הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
א־ס־ף עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָסַף אוֹסֵף

(ב׳ פעוּל: אָסוּף)

יֶאֱסוֹף אֱסוֹף לְאֱסוֹף
נִפְעַל נֶאֱסַף נֶאֱסָף יֶאָסֵף הֵאָסֵף לְהֵאָסֵף
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל אֵסֵּף מְאַסֵּף יְאַסֵּף אַסֵּף לְאַסֵּף
פֻּעַל אֻסַּף מְאֻסָּף יְאֻסָּף -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְאַסֵּף מִתְאַסֵּף יִתְאַסֵּף הִתְאַסֵּף לְהִתְאַסֵּף