כָּנָףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כנף
הגייה* Kanaf
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש כ־נ־ף א
דרך תצורה משקל קָטָל
נטיות כְּנַף־; ר׳ כְּנָפוֹת, כַּנְפוֹת־; זוגי: כְּנָפַיִם, כַּנְפֵי־; כ': כְּנָפוֹ, כְּנָפִי, כְּנָפֵךְ, כַּנְפוֹתַיִךְ, כְּנָפָיו, כְּנָפֶיהָ
 
ברבור פורש כנפיו (1).
 
תמונת אווירון וסימון מוטת כנפיו (4).
 
סירת מפרש ולה שתי כנפיים (7) לשוט באמצעות הרוח.
  1. אֵבָר בְּגוּף הָעוֹף שֶׁבִּזְכוּתוֹ הוּא מְסֻגָּל לָעוּף. הֵן מְצוּיוֹת גַּם אֵצֶל חַיּוֹת אַחֵרוֹת.
    • ”כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֶף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ.“ (דברים לב, פסוק יא)
    • ”שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף.“ (ישעיהו ו, פסוק ב)
    • ”הָיְתָה מְעוֹפֶפֶת, בִּזְמַן שֶׁכְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַקֵּן, חַיָּב לְשַׁלֵּחַ; אֵין כְּנָפֶיהָ נוֹגְעוֹת בַקֵּן, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּחַ.“ (משנה, מסכת חוליןפרק יב, משנה ג)
    • הַכְּנָפַיִם וְהַנּוֹצָה, מִטַּמְּאוֹת וּמְטַמְּאוֹת וְלֹא מִצְטָרְפוֹת; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, הַנּוֹצָה מִצְטָרֶפֶת.“ (משנה, מסכת טהרותפרק א, משנה ב)
    • "...מלמעלה ירוק ומלמטה הוא (הַשֶּׂכווי) אמוץ- לבן, זְנבו וּכְנָפָיו אֲמֻצִּים עם כְּתמים לְבנים..." מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע", פרק ב'
  2. בהשאלה: גַּבּוֹ שֶׁל דָּבָר גָּבוֹהַּ.
    • ”וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב, וַיָּעֹף; וַיֵּרָא, עַל כַּנְפֵי-רוּחַ“ (תהלים כב, פסוק יא)
  3. בהשאלה: לשון המקרא קָצֵהוּ שֶׁל דָּבָר.
    • ”...וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת“ (במדבר טו, פסוק לח)
    • מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ, צְבִי לַצַּדִּיק...“ (ישעיהו כד, פסוק טז)
  4. בהשאלה: חֵלֶק שֶׁל מְכוֹנָה אוֹ שֶׁל מַכְשִׁיר שֶׁלּוֹ צוּרָה אוֹ תַּפְקִיד כְּשֶׁל כְּנַף (1) הָעוֹף.
    • ”הַטְּמֵאִין שֶׁבָּעֲגָלָה, הָעֹל שֶׁל מַתֶּכֶת, וְהַקַּטְרָב, וְהַכְּנָפַיִם הַמְקַבְּלוֹת אֶת הָרְצוּעוֹת, וְהַבַּרְזֶל שֶׁתַּחַת צַוְּארֵי בְהֵמָה...“ (משנה, מסכת כליםפרק יד, משנה ד)
    • כנפי האווירון החשמלי מקנות לו את יציבותו בשחקים.
    • על רכבי־פאר מתקינים פעמים הרבה כנף באחוריהם.
  5. לשון המקרא קֶרֶן שֶׁל שֶׁמֶשׁ, קֶרֶן אוֹר.
    • ”וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי, שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ...“ (מלאכי ג, פסוק כ)
    • "...קַלּוֹתִי, זַכּוֹתִי, כְּנַף אוֹר תִּשָּׂאֵנִי/ נָטוּשָׂה, הַזַּכִּים, אֲחִיכֶם הִנֵּנִי!/ לַכִּכָּר, לַכִּכָּר נָשׁוּטָה, נָפֹזָּה!..." חיים נחמן ביאליק,"זֹהַר"
  6. לשון חז"ל חֵלֶק מִן הָרֵאָה.
  7. לשון המקרא יְרִיעַת בַּד הַקְּשוּרָה מִתֹּרֶן הָאֳנִיָּה וְעַד הַתַּחְתִּית; מִפְרַשׂ הָאֳנִיָּה.
    • ”הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם, אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי-כוּשׁ“ (ישעיהו יח, פסוק א)
  8. לשון חז"ל בריבוי כַּפּוֹת יָדַיִם (והכוונה תמיד לידיים נטולות ונקיות).

גיזרוןעריכה

  • הלחם "כן"(שקבוע בבסיסו) + "עף"
  • מן התנ"ך, מקבילות דומות גם בשפות שמיות נוספות: ארמית- כַּנְפָא, ערבית- كَنَف, אכדית- kappu.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית wing‏‏‏‏

כָּנַף אעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כנף
שורש וגזרה כ־נ־ף א, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. [נדיר] כָּרַךְ זְרוֹעוֹתָיו סְבִיב אַחֵר, חִבֵּק.
    • "בנוצצי מוקד. בלהבות כְּנוּפִים./ ביקרי טעם. בחזיזי זיקים..." יניי, "קדושתות לשבתות השנה"

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

כָּנַף בעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כנף
שורש וגזרה כ־נ־ף ב, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)


  1. הֵבִיא לְהִתְקַהֲלוּת, אָסַף וְכִנֵּס.
    • "ובדברי רבותינו יש מן הדומה לו שקורין לאסיפת העם כנופיא וכפנא הוא כמו כְּנפהּ..." (רש"י על יחזקאל, י"ז, ז')

גיזרוןעריכה

  • נגזר מן "כְּנוּפְיָה" (חבורה) כפי שבארמית.

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

ראו גםעריכה