פתיחת התפריט הראשי

צַבָּרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צבר
הגייה* tsabar (1), tsabar (2)
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ב־ר
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ צַבָּרִים; נ׳ צַבָּרִית, נ"ר צַבָּרִיּוֹת
 
צבר.
  1. אחד ממיני הקקטוס. שמו המדעי: Opuntia ficus-indica.
  2. עממי כינוי ליהודי יליד ארץ ישראל. כינוי זה כולל לרוב מספר סטראוטיפים, כגון קשיחות ובוטות לצד טוב לב.

גיזרוןעריכה

  • מערבית: صبار (צבאר).

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: צבר (1)
  ערך בוויקיפדיה: צבר (2)
  טקסונומיה בוויקימינים: Opuntia ficus-indica
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבר

צֹבֶרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צובר
הגייה* tsover
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ב־ר
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ צְבָרִים
  1. עברית חדשה אוסף, ערימה; חומרים או מטענים שאינם ארוזים אלא מובלים או מאוחסנים בערימה, כמו פחם, גרעינים וכו'.

גיזרוןעריכה

  • מן צָבַר, צ-ב-ר.
  • האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי תחבורה מסילתית (תשנ"ח) 1998; מילון למונחי תחבורה יבשתית (תשע"ב), 2012.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: bulk‏‏‏‏
  • צרפתית: vrac‏‏‏‏

צָבַרעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא צבר
שורש וגזרה צ־ב־רגזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. אגר, אסף.
    • ”אִם יִצְבֹּר כֶּעָפָר כָּסֶף; וְכַחֹמֶר יָכִין מַלְבּוּשׁ“ (איוב כז, פסוק טז)
    • וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם; וַתִּבְאַשׁ הָאָרֶץ“ (שמות ח, פסוק י)

תרגוםעריכה