מִפְתָּןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מיפתן
הגייה* miftan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ מִפְתָּנִים
  1. לשון המקרא הסף התחתון של פתח הכניסה למבנה, האסקופה.
    • ”וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר מִמָּחֳרָת וְהִנֵּה דָגוֹן נֹפֵל לְפָנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה וְרֹאשׁ דָּגוֹן וּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו כְּרֻתוֹת אֶל-הַמִּפְתָּן רַק דָּגוֹן נִשְׁאַר עָלָיו“ (שמואל א׳ ה, פסוק ד)
    • ”וּפָקַדְתִּי, עַל כָּל-הַדּוֹלֵג עַל-הַמִּפְתָּן--בַּיּוֹם הַהוּא: הַמְמַלְאִים בֵּית אֲדֹנֵיהֶם, חָמָס וּמִרְמָה“ (צפניה א, פסוק ט)
    • ”בהציגו את כפות רגליו על מפתן הבית, ברכוהו בשלום, וקראו, „ברוך הבא בשם ד'“ מורינו ועטרת ראשינו.“ ("המגיד", 4 באפריל 1860, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  2. עברית חדשה בהשאלה: התחלה, ראשית.

גיזרוןעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה