פקם
פָּקַם
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | פקם |
שורש וגזרה | פ־ק־ם |
בניין | פָּעַל (קַל) |


- לשון חז"ל בלם או היטה את כיוון מהלכו של סוס על ידי משיכת הרסן.
- ”וַיִּקָּר ה' אֶל בִּלְעָם וַיָּשֶׂם דָּבָר בְּפִיו (במדבר כג, פסוק טז), כְּאָדָם שֶׁנּוֹתֵן בָּלִינוֹס [1] בְּפִי בְּהֵמָה וּפוֹקְמָהּ לְהֵיכָן שֶׁיִּרְצֶה, כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹקֵם אֶת פִּיו“ (במדבר רבה, פרשה כ, סימן כ)
- עברית חדשה (ימאות) בהשאלה מן (1): בסירות ובספינות מפרשים: (א) הפנה את חרטום הספינה מול הרוח והחליף מפנה. (ב) הפנה את החרטום מול הרוח והחליף מפנים לסירוגין, פעם לצד שמאל ופעם לצד ימין; לשון אחר: שט בתנועות זיגזג ארוכות במעלה הרוח.
- "לא עברו אלא שעות מעטות והרוחות שנו את מהלכן ונאלצנו לפקום בלי הפסק תוך קשיים רבים, כשהים סוער והולך." (רב חובל אריך הירשפלד, בסערת ימים, 1944; עמ' 8)
גיזרון
עריכה- 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
מידע נוסף
עריכהמובאות נוספות
עריכה- "אִם הַרוּחַ תִּשֹּׁב מֵאוֹתוֹ כִּוּוּן שֶׁאֵלָיו בִּרְצוֹנֵנוּ לְהַפְלִיג, יֵשׁ לְהִתְקַדֵּם בְּזִגְזַגִּים אוֹ בְּמִפְנִים. [...] הַחֲלָפַת הַמִּפְנֶה נַעֲשֵׂית בְּצוּרַת חִזּוּר." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
נגזרות
עריכהניגודים
עריכה- סָבַב (עם הרוח) (2 א')
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |
![]() |
הערות שוליים
עריכה- ↑ יש לקרוא: כָלִינוֹס, khalinos) χαλινὸς), רֶסֶן ביוונית עתיקה.
שיט מפרשים
הפעלת מפרשים: אסף (מפרש) • גלל • הוריד • הניף • העלה • הרתיע • כיוון • משך לאחור • מתח • נשא • פָּרַשׂ • צמצם • צמצם לגמרי • קָפַל • קשר • מיעט תפרושת כיווני הרוח: רוח נגדית (רוח פנים) • רוח קדמית (חדה, קהה) • רוח צד • רוח גבית • רוח מלאה | ![]() |
פִּקֵּם
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | פיקם |
שורש וגזרה | פ־ק־מ |
בניין | פִּעֵל |
- לשון חז"ל היטה את כיוון מהלכה של בהמה על ידי משיכת הרסן.
- ”וישם ה' דבר בפי בלעם". שעקם את פיו ופקמו, כאדם שקובע מסמר בלוח.“ (מדרש תנחומא בלק יב, מאת מחבר לא ידוע, באתר מאגרים)
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהפֶּקֶם
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | פקם |
הגייה* | pekem |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | פ־ק־ם |
דרך תצורה | |
נטיות |


- עברית חדשה (ימאות) הפינה הקדמית התחתונה של מפרש אורכי, משולש או מרובע.
- "הַזָּוִיּוֹת נִקְרָאוֹת: הַקִּדְמִית הָעֶלְיוֹנָה – צַוָּאר (Throat) וְהָאֲחוֹרִית הָעֶלְיוֹנָה – קָדְקֹד (Peak), הַקִּדְמִית הַתַּחְתּוֹנָה – פֶּקֶם (Tack) וְהָאֲחוֹרִית הַתַּחְתּוֹנָה – קֶרֶן (Clew)." (שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945)
גיזרון
עריכה- מן פָּקַם. תרגום שאילה מאנגלית: tack. ככל הנראה בשל היות tack בהקשרו הימי פועל (לפנות ולהחליף מפנה), שם פעולה (פנייה והחלפת מפנה) וגם שם עצם (הפינה הקדמית התחתונה של מפרש).
- ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: tack