סב
(הופנה מהדף סבב)
סַבעריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | סב |
| שורש וגזרה | ס־ב־ב א, גזרת הכפולים |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
.gif)
- נָע בִּתְנוּעוֹת מַעְגָּלִיּוֹת.
- ”...וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי“ (בראשית לז, פסוק ז)
- ” הַדֶּלֶת תִּסּוֹב עַל צִירָהּ; וְעָצֵל עַל מִטָּתוֹ“ (משלי כו, פסוק יד)
- ”וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ, סֹב הִתְיַצֵּב כֹּה; וַיִּסֹּב, וַיַּעֲמֹד“ (שמואל ב׳ יח, פסוק ל)
- ”סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב, / חֲנֻכָּה הוּא חַג טוֹב; / סֹב נָא, סֹב כֹּה וָכֹה, / נֵס גָּדוֹל הָיָה פֹּה.“ (סְבִיבוֹן – סֹב סֹב סֹב
, מאת לוין קיפניס בזֶמֶרֶשֶׁת)
- לשון המקרא הִקִּיף.
- לשון המקרא סָר, פָּנָה לְעֵבֶר-.
- ”וַיֵּלְכוּ כָל הָעָם אִישׁ לְבֵיתוֹ; וַיִּסֹּב דָּוִיד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ“ (דברי הימים א׳ טז, פסוק מג)
- ”וַיִּשְׁלַח רֹכֵב סוּס שֵׁנִי, וַיָּבֹא אֲלֵהֶם, וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם; וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה לְּךָ וּלְשָׁלוֹם, סֹב אֶל אַחֲרָי“ (מלכים ב׳ ט, פסוק יט)
- גָּרַם לְ-.
- ”וַיְהִי כִּרְאוֹת שָׂרֵי הָרֶכֶב אֶת-יְהוֹשָׁפָט, וְהֵמָּה אָמְרוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא, וַיָּסֹבּוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם...“ (דברי הימים ב׳ יח, פסוק לא)
- לשון המקרא חָשַׁב, הָגָה בְּמוֹחוֹ.
- לשון המקרא שׁוֹטֵט, הָלַךְ אָנֶה וָאָנָה.
- ”מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר, הִכּוּנִי פְצָעוּנִי...“ (שיר השירים ה, פסוק ז)
- ”שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן-הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה, אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב“ (בראשית ב, פסוק יא)
- נִתְיַשֵּׁב לִסְעֹד בַּשֻּׁלְחָן.
- ”...וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ, כִּי לֹא נָסֹב עַד-בֹּאוֹ פֹה“ (שמואל א׳ טז, פסוק יא)
גיזרוןעריכה
- מן המקרא.
- 3: סבתַּ בהוראת סרתַּ - תיבת סב מופיעה גם במקורות חוץ-מקראיים ב-מכתבי ערד ולקראת סופה של ממלכת יהודה, נמצאה כתובת המתוארכת ל-תקופת הברזל בארץ ישראל II ובה נמסר - "סבת מחר.אלתאחר." האוסטרקון נמנה על ארכיון אלישב בן אשיהו.
צירופיםעריכה
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
|
תרגוםעריכה
למשמעות (1):
|
| השורש סבב א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
ראו גםעריכה
סָבעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סב |
| הגייה* | Sav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׂ־ו־ב |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ סָבִים; סַב־, ר׳ סָבֵי־ |
- לשון חז"ל אֲבי האב או האֵם.
- "בשמאלי' מפליג בימיני' רב הונא אמר אהן דמר סב בריך סב בריך אין בו משום הפסק ברכה הב אחוונא לתורייא יש בו משום הפסק ברכה רב הונא אמר הדא שתיתא והדא מורתא שחיקתא אומר עליו שנ"ב רב הונא" (ירושלמי ברכות דף מד א)
- "עוֹמְדִים, צוֹחֲקִים מִלְּמַעְלָה-גַּם אָב, גַּם אֵם, גַּם סָב. רוֹמְזִים הֵם בָּעֵינַיִם וּמוֹחֲאִים בְּכַף" ("יוצאים אנחנו" / לוין קיפניס)
- לשון חז"ל אדם בא בימים.
- שורו הביטו! הסב הזה מגיע כבר לגיל 100.
- "אמר לו סב ומה דנפל לשבטך נפל לך?" (תלמוד ירושלמי, סדר זרעים, מסכת מעשר שני, דף לא', פרק ה')
גזרוןעריכה
- אוגריתית שַׁבּ 𐎌𐎁 בהוראת סב.
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
למשמעות (1);
למשמעות (2);
ניגודיםעריכה
למשמעות (2);
תרגוםעריכה
- אנגלית: grandfather
- פרסית: پدر بزرگ
- בולגרית дядо
- יידיש: זײדע
- ספרדית: abuelo