סיבוב

סִיבוּב וגם סִבּוּב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סיבוב
הגייה*	sivuv
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ס־ב־ב
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות	ר׳ סִיבוּבִים; סִיבוּב־, סִיבוּבֵי־

1. לשון חז"ל כיתור, הקפה; תנועה מעגלית סביב דבר מה; הענקת תנועה מעגלית לדבר מה; פנייה במסלול מעגלי שמאלה, ימינה או לאחור.

   • ”כת' אחד או' "סביבות המחנה" וכת' <אחר אומ'> "סביב למשכנות". אלא שיהיה סיבוב למשכנות.“ (מכילתא דרבי ישמעאל, מאת מחבר לא ידוע, לפני שנת 300, באתר מאגרים)
   • ”המ' החמ'. "זר זהב". "תעשה לו מתחת לזרו". "ותזרני חיל למלחמה". "ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנת". "זרזיר מתנים או תיש". כלם לשון הקפה וסבוב המה.“ (מחברת, מאת מנחם בן סרוק, בין שנת 900 לשנת 1000, באתר מאגרים)
   • ”ואנחנו נדע כי סבובי השמש חלק משנים-עשר מסבובי הירח [...].“ (ספר הכוזרי, מאת רבי יהודה הלוי, תרגום: יהודה אבן תיבון, 1167, באתר מאגרים)
   • ”תקופה בה התקליט הסתובב 78 סיבובים דקה והיתה הגבלה על אורך הקטעים.“ ("מעריב", 4 בינואר 1991, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
   • "נעלו את המכונה באמצעות סיבוב הידית שמאלה ולחצו על הלחצן. פעולת המכונה תיפסק באופן אוטומטי עם השלמת התהליך." (אתר Nespresso)

2. שיטוט; טיול סתמי; ביקור בכמה מקומות בזה אחר זה (וחזרה למקום היציאה).

   • ”הם מבקשים שישלחו להם מהארץ מרצים, שנים־שלושה, לסיבוב בארצות הבלטיות.“ (יונה מחצר זרה: רומן, מאת משה שמיר, בפרויקט בן יהודה)
   • ”התזמורת הקאמרית "צ'ייקובסקי" מארה"ב, בהנהגת הכנר לזר גרוסמן, מגיעה לסיבוב הופעות בישראל.“ ("מעריב", 3 במרץ 1989, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
   • ”יצאתי לסיבוב קטן בשניים מרחובות דרום תל אביב, רחוב זבולון ורחוב הגדוד העברי, שניהם לא הרחק מכיכר המושבות [...].“ ("דבר", 11 באפריל 1973, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

3. עברית חדשה שלב בתחרות ספורטיבית, ובהשאלה: שלב בהתמודדות או במאבק להשגת ניצחון (פוליטי, צבאי, משפטי וכו').

   • ”בינתיים, מי שנחל מפלה בסיבוב הנוכחי ראוי לו לגלות רוח ספורטיבית ודמוקרטית ולברך את המנצחים.“ (איפה אנחנו ואיפה אנגליה, מאת חגי אשד, בפרויקט בן יהודה)
   • ”משחקי הגביע יתחילו ב-9.2 ויכללו 94 קבוצות, שיתמודדו ב-5 סיבובים (עד 12.6).“ ("מעריב", 9 בינואר 1991, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

4. עברית חדשה (ימאות) בסירות ובספינות מפרשים: הפניית החרטום מול הרוח והחלפת המפנה במהלך שיט במעלה הרוח (ברוח קדמית).

   • "היכון לסיבוב! [קריאה לצוות לפני החלפת מפנה על ידי סיבוב נגד הרוח]" (האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013)
   • "העובדה שלקטמרן אין קיל פוגעת בציר הסיבוב של כלי השיט ולכן פעולת הסיבוב מול הרוח בעת החלפת מפנה קשה יותר." ("כחול" - מגזין השיט והספורט הימי)
   • " היאכטות הפליגו במעלה הרוח והתכוננו לסיבוב כאשר לפתע התהפכה הארטמיס." ("כחול" - מגזין השיט והספורט הימי)

גיזרון

• שם פעולה מן סובב וסִבֵּב.
• האקדמיה ללשון העברית, מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013: "סיבוב" - going about, to tack. (סיבוב עם הרוח נקרא "מהפך".)

מידע נוסף

• במילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970, "סיבוב" פירושו פנייה והחלפת מפנה עם הרוח, באנגלית: wearing. כך גם בספרו של שמואל טנקוס, שיט מפרשים, 1945: "לְשִׁנוּי הַמִּפְנֶה הַנַּעֲשֶׂה נֶגֶד הָרוּחַ קוֹרְאִים חִזּוּר (Tacking) וְלָזֶה הַנַּעֲשֶׂה עִם הָרוּח קוֹרְאִים סִבּוּב (Wearing)." "מהפך" אצל טנקוס הוא רק מעבר המפרש האורכי מצד אחד של הסירה לצדה השני בעת סיבוב עם הרוח, ולא שם התמרון עצמו.

צירופים

• מד סיבובים
• סיבובים לדקה סל"ד
• ציר סיבוב
• עשה עליו סיבוב
• לקח את הסיבוב

נגזרות

• סיבובי

מילים נרדפות

• רונדל
• מפקם (י4)
• סיבוב מול הרוח (4)

תרגום

   החלפת מפנה מול הרוח

אנגלית: tacking‏‏‏‏

סימוכין

• To Tack in: William Falconer's Dictionary of the Marine, 1780.

השורש סבב
שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה: ס־ב־ב א - 1. ס־ב־ב ב - 2.