הקריא
הִקְרִיא עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הקריא |
| שורש וגזרה | ק־ר־א |
| בניין | הִפְעִיל |
- עברית חדשה אמר בקול טקסט לפני קהל.
- "בשעה שהקריאו את שיריו בפומבי על נשפי שמחה" (ש"י עגנון, בארה של מרים, הפועל הצעיר גליון 14, 1909)
- "חברו של השופט שמת הקריא את פסק הדין." ורד לוביץ', "[1]". Ynet, 07/09/10
- לשון חז"ל השמיע בקול קטע כתוב לפני קהל יעד במטרה שיחזור על דבריו.
- ”מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ, עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶׁהֵן אוֹמְרִין, וּתְהִי לוֹ מְאֵרָה; אִם הָיָה גָּדוֹל מַקְרֵא אוֹתוֹ, עוֹנֶה אַחֲרָיו הַלְלוּיָה“ (משנה, מסכת סוכה – פרק ג, משנה י)
- הכומר הקריא את הפסוקים למתפללים, והם חזרו על דבריו.
- עברית חדשה הביא לידי זה שיקרא בקול.
- קרן השמש הראשונה הקריאה את התרנגול.
גיזרון עריכה
- מקור המילה מחז"ל.
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
הקריא
מידע נוסף עריכה
ישנו ויכוח האם משתמשים בפועל 'הקריא' או 'קרא' במשפט בזמן עבר בגוף נסתר בבנין הפעיל/קל. כיום מקובל להגיד 'הקריא' בהקשר של קריאה לאדם שלא יודע לקרוא בעצמו.
- אבא הקריא לילדתו את הספר.
ועדת הדקדוק דנה בשאלת התקינות של הפועל 'הקריא' ולבסוף החליטה שאין לאסור את השימוש בפועל במפורש, אך הוא משתייך לעברית חדשה. מי שרוצה להשתמש בעברית הקלאסית ישתמש בפועל 'קרא'. [1]
- אבי קרא את הספר בחדרו.
בתנ"ך הפועל קרא מתאר ברב הפירושים תקשורת בעל פה, במשמעות של קריאה למטרה כלשהי (to call), או לשון כנוי .
- "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד." (בראשית א' ה')
- "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד." (דברים ל"א י"א)
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
 ערך בוויקיפדיה: קריאה |
סימוכין עריכה
↑ ראה: האקדמיה ללשון העברית- קרא והקריא [2]
| השורש קרא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|