לָמַדעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא למד
שורש וגזרה ל־מ־ד, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. קנה השכלה; ביקש לֵידע ולחקור נושא מסוים לעמקו.

גיזרוןעריכה

  • מקראי. מקבילה לאכדית לַמַדֻ lamādu באותה משמעות. סביר שהמשמעות המקרית של השורש ל-מ-ד היא להרגיל[1], ומשם מַלְמָד הבקר (מקור האות "ל").

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה


תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: למד
השורש למד

השורש ל־מ־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ל־מ־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָמַד לוֹמֵד או לָמֵד יִלְמַד לְמַד לִלְמֹד
נִפְעַל נִלְמַד נִלְמָד יִלָּמֵד הִלָּמֵד לְהִלָּמֵד
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל לִמֵּד מְלַמֵּד יְלַמֵּד לַמֵּד לְלַמֵּד
פֻּעַל לֻמֵּד מְלֻמֵּד יְלֻמֵּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלַמֵּד מִתְלַמֵּד יִתְלַמֵּד הִתְלַמֵּד לְהִתְלַמֵּד

לִמֵּדעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא לימד
שורש וגזרה ל־מ־ד, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. חינך, הדריך.
    • ”יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט; וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ“ (תהילים כה, פסוק ט)
    • "כשם שאדם חייב ללמד את בנו-כך הוא חייב ללמד את בן בנו, שנאמר "והודעתם לבניך, ולבני בניך"'" (הלכות תלמוד תורה, פרק א')
  2. הקנה ידע.
    • ” רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָה אֱלֹהָי...“ (דברים ד, פסוק ה)
    • וַיְלַמְּדוּ בִּיהוּדָה וְעִמָּהֶם סֵפֶר תּוֹרַת יְהוָה; וַיָּסֹבּוּ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה וַיְלַמְּדוּ בָּעָם“ (דברי הימים ב׳ יז, פסוק ט)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה


השורש למד

השורש ל־מ־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ל־מ־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָמַד לוֹמֵד או לָמֵד יִלְמַד לְמַד לִלְמֹד
נִפְעַל נִלְמַד נִלְמָד יִלָּמֵד הִלָּמֵד לְהִלָּמֵד
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל לִמֵּד מְלַמֵּד יְלַמֵּד לַמֵּד לְלַמֵּד
פֻּעַל לֻמֵּד מְלֻמֵּד יְלֻמֵּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלַמֵּד מִתְלַמֵּד יִתְלַמֵּד הִתְלַמֵּד לְהִתְלַמֵּד