למד

לָמַד

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	למד
שורש וגזרה	ל־מ־ד, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. רכש השכלה, או תובנה מהותית כלשהי; ביקש לֵידע, ולהכיר עניין כלשהו לרוחבו ולעמקו.

   • ”...לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כָּל הַיָּמִים“ (דברים יד, פסוק כג)
   • ”וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת יְהוָה אֱלֹהָיו...“ (דברים יז, פסוק יט)
   • ”כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם“ (דברים יח, פסוק ט)
   • "וכותב לו ספר תורה ללמוד לשמו שלא יהא נאות בשל אבותיו אלא בשלו..." (תוספתא, סדר נזיקין, מסכת סנהדרין, פרק ד')
   • "אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת. " (מסכת אבות, פרק ב משנה ח')

גיזרון

• מקראי. מקבילה לאכדית לַמַדֻ lamādu באותה משמעות. סביר שהמשמעות המקרית של השורש ל-מ-ד היא להרגיל, ומשם מַלְמָד הבקר (מקור האות "ל").

צירופים

• אין הבישן למד
• הא למדת
• הלומד מכל אדם
• לא הבישן למד ולא הקפדן מלמד
• למד דבר מתוך דבר
• למד לקח

נגזרות

• למוד
• למידה

מילים נרדפות

• בדק
• חקר

תרגום

• אנגלית: learn‏‏‏‏
• יוונית: μαθαίνω‏‏‏‏ (תעתיק: mathaíno)
• צרפתית: apprendre‏‏‏‏

ראו גם

• בית ספר
• שִׁנֵּן
• התכונן

ערך בוויקיפדיה: למד

לִמֵּד

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	לימד
שורש וגזרה	ל־מ־ד, גזרת השלמים
בניין	פִּעֵל

1. חינך, הדריך.

   • ”יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט; וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ“ (תהילים כה, פסוק ט)
   • "כשם שאדם חייב ללמד את בנו-כך הוא חייב ללמד את בן בנו, שנאמר "והודעתם לבניך, ולבני בניך"'" (הלכות תלמוד תורה, פרק א')

2. הקנה ידע.

   • ” רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָה אֱלֹהָי“ (דברים ד, פסוק ה)

גזרון

• למעשה-יהושפט מלך יהודה, כשקיבץ את אנשיו מירושלים: ”וַיְלַמְּדוּ בִּיהוּדָה וְעִמָּהֶם סֵפֶר תּוֹרַת יְהוָה וַיָּסֹבּוּ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה וַיְלַמְּדוּ בָּעָם“ (דברי הימים ב׳ יז, פסוק ט) אין מקבילה אופיינית מספר מלכים, ולכן יש שהסיקו שמדובר בתוספת מאוחרת,כשבפסוק זה למעשה מגולם מעין נסיון פדגוגי בנוסח "חינוך-מחדש" שהתבצע בקרב שכבות עממיות ואנלפבתיות בעם. הפסוק התווסף בידי עורך הספר בזמנו של הדור האחרון הכפוף לשלטון הפרסי סמוך ל-350 לפנה"ס ובמגמה להאדיר,להכשיר,ולקבע את תמיכתו של "אלוהים" ברעיון מלוכת בשר ודם (דוד ושושלתו) ואכיפת הרעיון כלפי האכלוסיה שישבה בארץ דאז.

הפועל הבבלי הנפוץ שהגייתו לַמָדֻ (lamādu) שימש בלשון האכדית בהוראת להיות מודע,מיודע,לאבחן מחלה. וברבדים קדומים של השפה גם בהוראת בעל נסיון מיני

צירופים

• מלמד בקר
• לימד זכות

נגזרות

• לימוד
• מלמד
• מלומד

מילים נרדפות

• הדריך
• חנך

ראו גם

• מורה
• חינוך
• ידע
• האות למ"ד