לא הבישן למד ולא הקפדן מלמד

לֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּדעריכה

  1. פתגם חז"ל שמשמעו כי מי שמתבייש לחקור ולשאול סופו שלא יִלמד, ומי שמקפיד על המשמעת ועל חוקי הלימוד וצורתו, עד שבא הדבר על חשבון התלמידים או התוכן הנלמד, איננו ראוי ללמד.

מקורעריכה

  • ”הוּא הָיָה אוֹמֵר, אֵין בּוּר יְרֵא חֵטְא, וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד; וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד, וְלֹא כָּל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה מַחְכִּים; ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ.“ (משנה, מסכת אבותפרק ב, משנה ה)


השורש למד

השורש ל־מ־ד הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ל-מ-ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל לָמַד לוֹמֵד או לָמֵד יִלְמַד או יִלְמֹד לְמַד לִלְמֹד
נִפְעַל נִלְמַד נִלְמָד יִלָּמֵד הִלָּמֵד לְהִלָּמֵד
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל לִמֵּד מְלַמֵּד יְלַמֵּד לַמֵּד לְלַמֵּד
פֻּעַל לֻמֵּד מְלֻמֵּד יְלֻמֵּד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְלַמֵּד מִתְלַמֵּד יִתְלַמֵּד הִתְלַמֵּד לְהִתְלַמֵּד