נִקְרָאעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נקרא
שורש וגזרה ק־ר־א, גזרת נל"א
בניין נִפְעַל
  1. נקבע לו שם.
    • ”בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס דָּבָר נִגְלָה לְדָנִיֵּאל אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ בֵּלְטְשַׁאצַּר“ (דניאל י, פסוק א)
    • ”ואותו היום נקרא יום חבוט חריות“ (משנה, מסכת סוכהפרק ד, משנה ו)
    • קוראים לי שניאור, אבל בפי כולם אני נקרא אימת הטוסטוסים
  2. קראו את הטקסט המסוים.
    • ”בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ“ (אסתר ו, פסוק א)
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא נִקְרָא בְּסֵפֶר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי הָעָם“ (נחמיה יג, פסוק א)
  3. מוכרז בקול רם.
    • ”הִנְנִי נִשְׁבַּעְתִּי בִּשְׁמִי הַגָּדוֹל אָמַר ה' אִם יִהְיֶה עוֹד שְׁמִי נִקְרָא בְּפִי כָּל אִישׁ יְהוּדָה אֹמֵר חַי אֲדֹנָי ה' בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם“ (ירמיה מד, פסוק כו)
  4. לשון המקרא אירע, הזדמן [בדרך כלל נכתב "נקרה" בה"א, אבל במקרא מופיע לפעמים באל"ף].
    • ”וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ“ (שמות ה, פסוק ג)
    • ”וְשָׁם נִקְרָא אִישׁ בְּלִיַּעַל וּשְׁמוֹ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי אִישׁ יְמִינִי“ (שמואל ב׳ כ, פסוק א)
    • ”שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא כִּי שֻׁדְּדָה כָּל הָאָרֶץ“ (ירמיה ד, פסוק כ)[1]

גיזרוןעריכה

מן קרא

ראו גםעריכה

כֻּנָּה ענה לשם/עונה לשם

  1. אמנם שד"ל ביאר זאת כמו משמעות 3, עיין שם.