נִקְרָא עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נקרא
שורש וגזרה ק־ר־א, גזרת נל"א
בניין נִפְעַל
  1. נקבע לו שם.
    • ”בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס דָּבָר נִגְלָה לְדָנִיֵּאל אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמוֹ בֵּלְטְשַׁאצַּר“ (דניאל י, פסוק א)
    • ”ואותו היום נקרא יום חבוט חריות“ (משנה, מסכת סוכהפרק ד, משנה ו)
    • קוראים לי שניאור, אבל בפי כולם אני נקרא אימת הטוסטוסים
  2. קראו את הטקסט המסוים.
    • ”בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ“ (אסתר ו, פסוק א)
    • ”בַּיּוֹם הַהוּא נִקְרָא בְּסֵפֶר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי הָעָם“ (נחמיה יג, פסוק א)
  3. מוכרז בקול רם.
    • ”הִנְנִי נִשְׁבַּעְתִּי בִּשְׁמִי הַגָּדוֹל אָמַר ה' אִם יִהְיֶה עוֹד שְׁמִי נִקְרָא בְּפִי כָּל אִישׁ יְהוּדָה אֹמֵר חַי אֲדֹנָי ה' בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם“ (ירמיה מד, פסוק כו)
  4. לשון המקרא אירע, הזדמן [בדרך כלל נכתב "נקרה" בה"א, אבל במקרא מופיע לפעמים באל"ף].
    • ”וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ“ (שמות ה, פסוק ג)
    • ”וְשָׁם נִקְרָא אִישׁ בְּלִיַּעַל וּשְׁמוֹ שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי אִישׁ יְמִינִי“ (שמואל ב׳ כ, פסוק א)
    • ”שֶׁבֶר עַל שֶׁבֶר נִקְרָא כִּי שֻׁדְּדָה כָּל הָאָרֶץ“ (ירמיה ד, פסוק כ)[1]

גיזרון עריכה

מן קרא

ראו גם עריכה


השורש קרא

השורש ק־ר־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים עריכה

ק־ר־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָרָא קוֹרֵא

(ב׳ פעוּל: קָרוּי)

יִקְרָא קְרָא לִקְרֹא
נִפְעַל נִקְרָא נִקְרָא יִקָּרֵא הִקָּרֵא לְהִקָּרֵא
הִפְעִיל הִקְרִיא מַקְרִיא יַקְרִיא הַקְרֵא לְהַקְרִיא
הֻפְעַל הֻקְרָא מֻקְרָא יֻקְרָא -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל קֹרָא מְקֹרָא יְקֹרָא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקָרֵא מִתְקָרֵא יִתְקָרֵא הִתְקָרֵא לְהִתְקָרֵא
  1. אמנם שד"ל ביאר זאת כמו משמעות 3, עיין שם.