יש להוסיף לדף זה את הערך: נֻקְרָה.

נִקְרָה א

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נקרה
הגייה* nikra
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ק־ר
דרך תצורה משקל קִטְלָה
נטיות נִקְרַת־; ר׳ נְקָרוֹת, נִקְרוֹת־
  1. פתח בצוק.
    • ”וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד-עָבְרִי.“ (שמות לג, פסוק כב)
    • ”לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ.“ (ישעיהו ב, פסוק כא)
    • "אָבוֹא בַּמִּנְהָרוֹת וּבַמְּצָדוֹת וּבַמְּעָרוֹת / וּבְנִקְרוֹת צוּרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר" (שבחי מעוז, מאת נעמי שמר)

גיזרון

עריכה

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: grotto‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: נקרה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נקרות

נִקְרָה ב

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא נקרה
שורש וגזרה ק־ר־י/ה
בניין נִפְעַל
  1. פגש בדרכו במזל, ולא מתוך כוונה.
    • ”...יְהֹוָה אֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים נִקְרָה עָלֵינוּ וְעַתָּה נֵלֲכָה-נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.“ (שמות ג, פסוק יח)[1]
    • ”וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לְבָלָק הִתְיַצֵּב עַל־עֹלָתֶךָ וְאֵלְכָה אוּלַי יִקָּרֶה יהוה לִקְרָאתִי [...] וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי. וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם...“ (במדבר כג, פסוקים גד)
    • ”וַיֹּאמֶר הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ נִקְרֹא נִקְרֵיתִי בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ וְהִנֵּה שָׁאוּל נִשְׁעָן עַל-חֲנִיתוֹ וְהִנֵּה הָרֶכֶב וּבַעֲלֵי הַפָּרָשִׁים הִדְבִּקֻהוּ.“ (שמואל ב׳ א, פסוק ו)
    • תוך כדי הליכתם בשמורה נקרו המטיילים בלהקת צבאים.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  1. במקבילה (שמות ה, ג) מופיע "נקרא עלינו" באל"ף, ונחלקו המפרשים האם שניהם מלשון קריאה או היקרות, ראה שד"ל בשני המקומות.