קִרְקֵר א

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קרקר
שורש וגזרה ק־ר־ק־ר א, גזרת המרובעים
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא שבר והרס.
    • ”...וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב, וְקַרְקַר[1] כָּל בְּנֵי שֵׁת.“ (במדבר כד, פסוק יז)
    • ”כִּי יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה, לַאדֹנָי ה' צְבָאוֹת בְּגֵי חִזָּיוֹן; מְקַרְקַר קִר, וְשׁוֹעַ אֶל הָהָר“ (ישעיהו כב, פסוק ה)
    • "ונטלו את הים ואת המכונות ואת העמודים, והיו מקרקרין בו שביעי שמיני ותשיעי עד שפנה היום" (סדר עולם רבא פרק כז)

גיזרון

עריכה
  • מופיע במקרא פעמיים. חלק מהמפרשים גזרו את הפועל מהשם "קיר", והכוונה להרוס את הקירות.[2] שד"ל גזר מקָרְקָר בהוראת: שוליים, קרקעית, והכוונה: הרס והפיל לארץ. אמנם הוא פירש אחרת את הפועל בישעיה: "מְקַרְקַר"- השמיעו קול (כמו קִרְקֵר ב).
  • לדעת המפרשים הנ"ל הפסוק בבמדבר בנוי על התקבולת "ומחץ / וקרקר". יחזקאל קוטשר טען ש'קַרְקַר' אינו פועל אלא שם־עצם בהוראה מקבילה לקרקע, והוא תקבולת ל"פַּאֲתֵי" ולא ל"מחץ".[3] אמנם במגילות קומראן מופיעה תיבת "קַרְקַר" בתוספת מילת היחס "את", מה שמראה שלדעתם התיבה היא פועל: "וקרקר את כל בני שת" (מגילת פשר חבקוק).[4]
  • ניקוד המילה חריג ויש לנקדו: "קִרְקֵר". ולכן היו שטענו כי המילה אינה בבנין פיעל אלא בבנין קל של מרובעים (כמו שַׁאֲנָן). קוטשר הציע שהצורה החריגה נובעת מכך שנאום בלעם נאמר במקור במואבית, שהיא אמנם שפה מאד דומה לעברית,אך הגייתה שונה.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. בנוסח השומרוני מופיע "וְקָדְקֹד", כמו בפסוק המקביל בירמיה (מח,מה).
  2. ראב"ע, רד"ק, מלבי"ם, רש"ר הירש.
  3. י' קוטשר, 'באור סתומה במקרא', יבנה ב' (ת"ש) עמ' לח.
  4. וכן מופיע בספר ברית דמשק.

קִרְקֵר ב

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קרקר
שורש וגזרה ק־ר־ק־ר ב, גזרת המרובעים
בניין פִּעֵל
  1. לשון חז"ל השמיע קול, קרא (בד"כ תרנגול או צפרדע, גם הבטן).

גיזרון

עריכה
  • מקור הפועל מלשון חז"ל, אם כי יש אומרים שהיא מופיעה כבר במקרא, ראו לעיל קִרְקֵר א. קיים גם בסורית: ܩܸܪܵܩܸܪ (קֵרָקֵר). ככל הנראה אונומטופיה.
  • מקבילה בספרדית: carcajada בהוראת: צחקוק חד או קולני.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קְרֶקֶר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קרקר
הגייה* kreker
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ קְרֶקֶרִים
 
קרקרים
  1. ביסקויט מלוח, דק ויבש.
    • אני מאוד אוהב לאכול לארוחת הבוקר קרקר עם גבינה.

גיזרון

עריכה
  • מאנגלית: cracker, מבסיס crack – להיסדק, להתבקע, והסיומת er- לעושה הפעולה.
  • סורית: ܩܵܪܩܵܪܵܐ (קָרְקָרָא) - לחם מאד יבש.

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: קרקר
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרקר

קָרְקָר

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קרקר
הגייה* karkar
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ קַרְקְרוֹת
  1. לשון חז"ל קרקעית; שוליים.
    • ”שְׂבָכָה שֶׁהִתְחִיל בָּהּ מִפִּיהָ, טְהוֹרָה, עַד שֶׁיִּגְמֹר אֶת קָרְקָרְתָּהּ (משנה, מסכת כליםפרק כח, משנה י)
    • ”חָבִית שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עַל שׁוּלֶיהָ בְאָוֵיר, כַּזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ, אוֹ בְתוֹכָהּ, אוֹ כְנֶגֶד קָרְקָרְתָּהּ, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, וּבוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, הֶחָבִית טְמֵאָה“ (משנה, מסכת אהלותפרק ט, משנה טז)

גיזרון

עריכה
  • קרוב לצורה העברית הנפוצה קרקע. אכדית: qaqqaru - קרקע, שטח, מישור. ערבית: قرقر (קרקר). יש אומרים שהמילה מופיעה גם במקרא, ראו לעיל קִרְקֵר א.
  • בחלק מהמקורות מצוי בצורה: "קוּרְקוּר".

מילים נרדפות

עריכה