נשואין
נִשּׂוּאִין (גם נִשּׂוּאִים)
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נישואין |
הגייה* | nisuin |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר רבוי |
שורש | נ־שׂ־א |
דרך תצורה | ר' מן משקל קִטּוּל |
נטיות |
- לשון חז"ל קשר רשמי וממוסד בין שניים, לציון היותם בני זוג.
- ”מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה, בְּאֵרוּסִין וּבְנִשּׂוּאִין וּבִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.“ (משנה, מסכת תענית – פרק א, משנה ז)
- ”לְעוֹלָם הִיא בִרְשׁוּת הָאָב, עַד שֶׁתִּכָּנֵס לִרְשׁוּת הַבַּעַל לַנִּשּׂוּאִין.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ד, משנה ה)
- ”בכל סעודת-מצוה היה הוא הקורא ומזמין את הקרואים, משמח את החתן ואת הכלה בעת נישואין, מדבר ניבול-פה עם השפחות והאמהות, ובכלל ביישן לא היה שמואל-יוסף מימיו – זאת אוכל להעיד עליו.“ (הַשָּׁב, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
הערה
עריכה- מן נשׂא 'הרים, לקח' על שום שהאיש 'לוקח' אישה, כמו במקרא: ”וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת“ (רות א, פסוק ד), אך הנוסח 'לקח אישה' גם נפוץ: ”וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה“ (בראשית כה, פסוק א) או ”וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים“ (בראשית ד, פסוק יט).
מידע נוסף
עריכה- אכדית, 'אחזו' uḫḫuzu היא תיבה רבת משמעויות אחת מהן בהוראת חוזה-נשואין', וגם בהוראת - 'להעמיס משהו יקר ערך' [1][דרושה הבהרה].
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: נישואין |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשואין |
השורש נשׂא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סמוכין
עריכה- ↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,"uḫḫuzu" , page - 179