נִשּׂוּאִין (גם נִשּׂוּאִים)

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נישואין
הגייה* nisuin
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר רבוי
שורש נ־שׂ־א
דרך תצורה ר' מן משקל קִטּוּל
נטיות
 
נישואין
  1. לשון חז"ל קשר רשמי וממוסד בין שניים, לציון היותם בני זוג.

הערה

עריכה
  • מן נשׂא 'הרים, לקח' על שום שהאיש 'לוקח' אישה, כמו במקרא: ”וַיִּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מֹאֲבִיּוֹת“ (רות א, פסוק ד), אך הנוסח 'לקח אישה' גם נפוץ: ”וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה“ (בראשית כה, פסוק א) או ”וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים“ (בראשית ד, פסוק יט).

מידע נוסף

עריכה
  • אכדית, 'אחזו' uḫḫuzu היא תיבה רבת משמעויות אחת מהן בהוראת חוזה-נשואין', וגם בהוראת - 'להעמיס משהו יקר ערך' [1][דרושה הבהרה].

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: נישואין
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשואין


השורש נשׂא

השורש נ־שׂ־א הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת חפ"נ וגם לגזרת נל"א.

נטיות הפעלים

עריכה
נ־שׂ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָשָׂא נוֹשֵׂא

(ב׳ פעוּל: נָשׂוּא,נָשׂוּי)

יִשָּׂא שָׂא לִשָּׂא אוֹ לָשֵׂאת
נִפְעַל נִשָּׂא נִשָּׂא יִנָּשֵׂא הִנָּשֵׂא לְהִנָּשֵׂא
הִפְעִיל הִשִּׂיא מַשִּׂיא יַשִּׂיא הַשֵּׂא לְהַשִּׂיא
הֻפְעַל הֻשָּׂא מֻשָּׂא יֻשָּׂא -אין- -אין-
פִּעֵל נִשֵּׂא מְנַשֵּׂא יְנַשֵּׂא נַשֵּׂא לְנַשֵּׂא
פֻּעַל נֻשָּׂא מְנֻשָּׂא יְנֻשָּׂא -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַשֵּׂא מִתְנַשֵּׂא יִתְנַשֵּׂא הִתְנַשֵּׂא לְהִתְנַשֵּׂא

סמוכין

עריכה
  1. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,"uḫḫuzu" , page - 179