מסוה
מַסְוֶה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מסווה |
| הגייה* | masve |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־ו־י/ה |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֵל |
| נטיות | ר׳ מַסְוִים. נס׳ מַסְוֵהוּ, מַסְוֶהָ. ר׳ נס׳ מַסְוֵי־, מַסְוָיו, מְסְוֵהָ. |
- כלי המשמש להסתרה. בגד הנעטף על הפנים להסתירם.
- ”וַיְכַל מֹשֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם; וַיִּתֵּן עַל־פָּנָיו מַסְוֶה. וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי יהוה לְדַבֵּר, אִתּוֹ יָסִיר אֶת־הַמַּסְוֶה עַד־צֵאתוֹ[...]וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת־הַמַּסְוֶה עַל־פָּנָיו, עַד־בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ.“ (שמות לד, פסוקים לג–לה)
- "הוא רכב לפלשתינה / על גמל דו דבשתי. / הוא הגיע לראש פינה / במסווה של שייח' תורכי." (בלדה לסוכן כפול, מאת שלומי ברכה)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה שלוש פעמים בלבד במקרא, כולן בשלשת הפסוקים לעיל.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: disguise