המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל, בו היא מוצגת כקשוט וכסמל מעמד.
בערבית רעל رغـل מציין צעיף התלוי בחלקו בחלק הקדמי של הגוף.[1]
רש"י ור"י קרא פירשו ששורש ר־ע־ל משמעו עיטוף וכיסוי, ע"פ המשנה: ”עַרְבִיּוֹת יוֹצְאוֹת רְעוּלוֹת“ (משנה, מסכת שבת – פרק ו, משנה ו). ועל פי זה פירש רש"י את הפסוק: ”וְהַבְּרֹשִׁים הָרְעָלוּ“ (נחום ב, פסוק ד). יש המציינים קרבה ל"ערל" שמשמעו כסוי, איטום, ויתכן שהמילה נולדה בסיכול אותיות[2]
לדעת אבן ג'אנח (השרשים, רעל) ורמב"ם (פירוש המשנה) רעלה אינה צעיף לכיסוי אלא סוג של פעמון, ונקרא כך משום שהוא מתנדנד, ו"רעל" משמעו תנודה ורעד (ראה בגיזרון בערך רעל).
תרגום יונתן תרגם: "חַנִיסְנְסַיָא", שהוא גם התרגום של "חמנים" (ישעיה כז, ט). יתכן שלדעתו הכוונה לצלמית של בעל חמון הנלבשת כתכשיט, או בגד מסוים המשמש לפולחן. לדעת יעקב לוי הוא תרגם כך בגלל הצימוד ל"שֵׁירוֹת" הדומה ל"אֲשֵׁרִים".
ערך בוויקיפדיה: רעלה