- לשון המקרא הניח דבר יקר במסתור לבל יאבד או ינזק.
- ” וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים“ (שמות ב, פסוק ב)
- ”כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ“ (תהלים כז, פסוק ה)
- ”מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ “ (תהלים לא, פסוק כ)
- ”בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ“ (משלי ב, פסוק א)
- ”צֹפְנֶיהָ צָפַן רוּחַ וְשֶׁמֶן יְמִינוֹ יִקְרָא“ (משלי כז, פסוק טז)
- ארב נחבא וזמם להרע.
- ”יֵשֵׁב בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ“ (תהלים י, פסוק ח)
- ”וְהֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ יִצְפְּנוּ לְנַפְשֹׁתָם“ (משלי א, פסוק יח)
- 2. כלומר צפן 1 את עצמו למען לא יתגלה. גם קרוב לצפה. וראה בגיזרון צָפוּן.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | צופן |
| הגייה* | tsofen |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־פ־ן |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ צְפָנִים |
- עברית חדשה שיטה להעברת מסר שגלוי רק ליודע אותה ולא ניתן לקרוא אותו ללא ידיעתה.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
 ערך בוויקיפדיה: צופן |
ערך בוויקיפדיה: צופן