צפנת פענח

צָפְנַת פַּעְנֵחַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*	tzofnat pa׳neach
חלק דיבר	שם־עצם
מין
שורש	צ־פ־ן; פ־ע־נ־ח
דרך תצורה	צירוף
נטיות

1. לשון המקרא תואר כבוד לאיש חכם.

   • ”וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.“ (בראשית מא, פסוק מה)

גיזרון

• הצירוף מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. זהו מבין הצירופים המעטים המורכבים אך ורק ממילים יחידאיות.
  • יש מפרשים משורש צ־פ־ן המקראי (צפן) כלומר מפענח הצפונות וכן תרגם אונקלוס.
  • אחרים דוחים פירשו זה וכתבו שזהו תואר כבוד בלשון המצרים. בלשני מצרית הקדומה רואים שיבוש במילה צפנת, אבל בדרך כלל מסכימים שפירושה של המילה פענח היא "החיים". יש טוענים שבמצרית ההגייה היתה: D̲dpntr-ĕfʔnḫ בהוראת: האל דובר וחי.

ראו גם

• פענח

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: צפנת פענח