מצרי

מִצְרִי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מצרי
הגייה*	mitzri
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות	נ׳ מִצְרִית, ר׳ מִצְרִים, נ"ר מִצְרִיּוֹת

1. אזרח או תושב מצרים, או דבר שמוצאו משם.

   • ”וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ וְלָהּ שִׁפְחָה מִצְרִית וּשְׁמָהּ הָגָר.“ (בראשית טז, פסוק א)
   • ”וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל-פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת כִּי-חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ“ (שמות א, פסוק יט)
   • ”לֹא-תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא; לֹא-תְתַעֵב מִצְרִי כִּי-גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ.“ (דברים כג, פסוק ח)
   • ”וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה“ (דברים כו, פסוק ו)
   • ”וְהוּא-הִכָּה אֶת-אִישׁ מִצְרִי אִישׁ מַרְאֶה וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט וַיִּגְזֹל אֶת-הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ“ (שמואל ב׳ כג, פסוק כא)

תרגום

• אנגלית: Egyptian‏‏‏‏