מצרים
מִצְרַיִם
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מצרים |
| הגייה* | mitsrayim |
| חלק דיבר | שם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- עם השוכן לאורך היאור: בפינה הצפונית־מזרחית של אפריקה, לחוף הים התיכון בצפון ולחוף הים האדום במזרח. בגלגולה הנוכחי, מדינה ערבית זו גובלת בצפון מזרח בישראל, במערב בלוב ובדרום בסודן.
- ”וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה“ (בראשית מא, פסוק ח)
- ”וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה“ (שמות יד, פסוק ח)
- ”בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים בנחלה חלק אביהן שהיה עם יוצאי מצרים וחלקו עם אחיו בנכסי חפר ושהיה בכור נוטל שני חלקים“ (משנה, מסכת בבא בתרא – פרק ח, משנה ג)
- ”אין לי אלא שבארץ מצרים ושבארץ כנען, בשאר ארצות מנין“ (בבלי, מסכת פסחים – דף קיט, עמוד א)
- ”בְּשֵׁם אֲדֹנָי צְפִירַת מִצְרַיִם וְכַשְׂדִּים רָאִיתִי / צְמִיתֻת פָּרַס וְיָוָן צָפִיתִי“ (מסתאגיב, מאת ריה"ל, בפרויקט בן יהודה)
- ”ועדיין פרעה מלך מצרים חי, ועומד על פתח גיהינום ומודיע לכל הבאים שמה גבורותיו של הקדוש-ברוך-הוא“ (ממצרים ומים סוף, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- "הנה בא נשיא מצרים, / איך שמחתי לקראתו; / פירמידות בעיניים / ושלום במקטרתו" (יהיה טוב, מאת יהונתן גפן)
- חצי האי סיני הוא חלק ממצרים.
גיזרון
עריכה- המילה משותפת לשפות רבות:
- אכדית: Muṣur
- ארמית: ܡܨܪܝܢ (מצרין)
- געז: məśr) ምሥር)
- חיתית: mi-iz-ri) 𒈪𒄑𒊑)
- ערבית: مِصْر (מִצְר)
- נראה שמקורה במילה מצר.
צורת הזוגי משותפת גם לשפות אחרות (ראו אוגריתית, פיניקית, ארמית מצרית וסורית שהובאו לעיל). אין זה ברור ממה נובעת צורת הזוגי הזו והוצעו לה כמה הסברים. יש הסבורים כי היא משקפת את חלוקת מצרים העתיקה למצרים התחתונה ולמצרים העליונה[1], בדומה למשמעות צורת הזוגי בשם נַהֲרַיִם (ארץ הנהרות). מנגד יש הטוענים כי אין לצורת הזוגי של מִצְרַיִם כל משמעות, בדומה למילים מַיִם ושָׁמַיִם או בדומה לשמות מקומות אחרים כגון יְרוּשָׁלַיִם[2].
צירופים
עריכהתרגום
עריכהמידע נוסף
עריכה- בכמה מקומות במקרא משמשת המילה מִצְרַיִם גם כשמו של העם המצרי: ”וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם“ (שמות יד, פסוק כג). תופעה זו של מילה אחת לתיאור הארץ והעם השוכן בה נפוצה מאוד במקרא.
- במקרא "מִצְרַיִם" הוא גם שמו של חם בן נח. למשל: ”וּבְנֵי חָם: כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן“ (בראשית י, פסוק ו)
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: מצרים |
 מדריך טיולים בוויקימסע: מצרים |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מצרים |
הערות שוליים
עריכה↑ למשל, רוביק רוזנטל כותב בבלוג באתר "רב מילים" בתאריך 28/5/2013: "צורת הזוגי מקובלת בשמות מקומות בעברית, ואף הוצמדה לירושלים לאחר חתימת המקרא".
↑ ראו למשל: "אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו" (עורכים ראשיים אליעזר ליפא סוקניק, משה דוד קאסוטו) בערך "מצרים".