תאר
(הופנה מהדף תואר)
יש להוסיף לדף זה את הערך: תָּאַר.
תֹּאַר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תואר |
| הגייה* | toar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ת־א־ר |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ תְּאָרִים; תֹּאַר־, ר׳ תָּאֳרֵי־; כ׳ תָּאֳרוֹ, תָּאֳרֵיכֶן |
- לשון המקרא צורה ומראה חיצוני של גוף.
- ”וַיֹּאמֶר אֶל־זֶבַח וְאֶל־צַלְמֻנָּע, אֵיפֹה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם בְּתָבוֹר; וַיֹּאמְרוּ כָּמוֹךָ כְמוֹהֶם, אֶחָד כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.“ (שופטים ח, פסוק יח)
- ”וַיֹּאמֶר לָה מַה־תָּאֳרוֹ, וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל; וַיֵּדַע שָׁאוּל כִּי־שְׁמוּאֵל הוּא, וַיִּקֹּד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.“ (שופטים ח, פסוק יח)
- ”חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם, לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת; צָפַד עוֹרָם עַל־עַצְמָם, יָבֵשׁ הָיָה כָעֵץ.“ (איכה ד, פסוק ח)
- לשון ימי הביניים בהשאלה מן (1): [דקדוק] מילה שבאה לצד שם עצם ומורה על אחת מתכונותיו.
- "זֶה הַתֹּאַר הוּא הַמּוֹרֶה עַל מַהוּת הַדָּבָר וַאֲמִתָּתוֹ" (מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק נב).
- התייחסות מכבדת, כינוי של יוקרה או של כבוד.
- ”וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו, וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה; לֹא־תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר וְנִרְאֵהוּ, וְלֹא־מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ.“ (ישעיהו נג, פסוק ב)
- "מולדת ללא תואר / וצועני יתום." (עוֹד לֹא תַּמּוּ כָּל פְּלָאַיִךְ, מאת יורם טהרלב)
- "אח שלי אסף בולים, לכן עבד בדואר / היה מחלק ת'מכתבים, קיבל אפילו תואר" (יו-יה, מאת דני סנדרסון)
- ”סר משה חיים מונטיפיורי... הידוע גם בתואר "השר משה מונטיפיורי" – שר במשמעותו העברית המקורית, כתואר כבוד לאיש ציבור נכבד“ (מתוך הערך משה מונטיפיורי בויקיפדיה)
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה מונח בדקדוק
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: תואר |
תֵּאֵר
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | תיאר |
| שורש וגזרה | ת־א־ר, גזרת השלמים |
| בניין | פִּעֵל |
גיזרון
עריכה- הפועל מופיע פעמיים בלבד במקרא, בפסוק לעיל.