פתיחת התפריט הראשי

מַגְנֵטעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגנט
הגייה* magnet
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ג־נ־ט, (גזור שם)
דרך תצורה
נטיות ר׳ מַגְנֵטִים
 
מגנט.
 
תרשים מגנטים.
  1. גוף או חפץ בעל סגולה למשוך אליו מתכות.
    • כשקירבתי את המגנט אל המסמרים, הם נמשכו אליו.
    • בכל אורך נתון, יכיל מגנט שני קטבים, כאשר קטבים זהים דוחים זה את זה וקטבים מנוגדים מושכים זה את זה.
  2. בהשאלה מישהו או משהו שמושך אליו דבר אחר מסיבה כלשהי.
    • "בימים, כמו מגנט אוסף אותי אליך; בלילות, עוטף אותי בחום." ("חיה בשבילך", יוסי גיספן)

גיזרוןעריכה

  1. מיוונית: magnitis lithos) Μαγνητις λιθος), האבן המגנזית. מקור הביטוי היווני שנוי במחלוקת. הביטוי חדר ללטינית בצורת magnēs, ששונתה ל־magnēt, ומשם לשפות אירופה השונות.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מגנט
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגנטים