Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: קִטֵּב.

קֹטֶבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קוטב
הגייה* kotev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ט־ב
דרך תצורה משקל קֹטֶל
נטיות ר׳ קְטָבִים
 
מדרג צבעים. קוטב אחד שחור, השני לבן.
  1. לשון ימי הביניים אחד משני קצותיו של ציר.
  2. (פיזיקה) כל אחד משני קצותיו של מגנט.
  3. (חשמל) הדק חיובי או שלילי של מקור מתח.
  4. (מתמטיקה) ערך כלשהו שעבורו מתאפס המכנה של השורש.

גיזרוןעריכה

  • מערבית: قُطْب (קֻטְבּ) - צִיר.
  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק הבא: ”מִיַּד שְׁאוֹל אֶפְדֵּם מִמָּוֶת אֶגְאָלֵם אֱהִי דְבָרֶיךָ מָוֶת אֱהִי קָטָבְךָ שְׁאוֹל נֹחַם יִסָּתֵר מֵעֵינָי“ (הושע יג, פסוק יד)[1]

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: קוטב

סימוכיןעריכה

  1. "קֹטֶב",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 6987)

קֶטֶבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קטב
הגייה* ketev
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ט־ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
  1. לשון המקרא כליה, חורבן, אסון, מגיפה.
    • ”מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף, וְקֶטֶב מְרִירִ וְשֶׁן-בְּהֵמֹת, אֲשַׁלַּח-בָּם, עִם-חֲמַת, זֹחֲלֵי עָפָר.“ (דברים לב, פסוק כד)
    • ”הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי כְּזֶרֶם בָּרָד שַׂעַר קָטֶב כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָד.“ (ישעיהו כח, פסוק ב)
    • ”מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ; מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם.“ (תהלים צא, פסוק ו)

גיזרוןעריכה

  • ארמית: קְטַב - חתך; ערבית: קַטַבָּה - חתך.
  • צורות משנה: קֹטֶב, קְטוֹב.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י על תהלים צא ו: "מדבר וגו' מקטב" - שמות שדים הם זה מזיק בלילה וזה מזיק בצהרים.
  • מצודת ציון על תהלים צא ו: "מקטב" - נקרא כן מענין כריתה כמו אהי קטבך שאול (הושע יג)

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה