Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערכים: קֵצֶה, קָצָה.

קָצֶהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קצה
הגייה* katse
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־צ־י/ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ קְצָווֹת, קְצֵה־, קְצוֹת־ וגם קַצְוֵי
  1. המקום שבו משהו מסתיים במיוחד על פני שטח כלשהו, סוף.
    • ”וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכֲכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.“ (בראשית כג, פסוק ט)
    • ”וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר.“ (במדבר לג, פסוק ו)
    • ”וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה אֶת-קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת...“ (שופטים ו, פסוק כא)
    • ”וכשהוא בא, סוף-סוף, גם אז הרי הוא יושב על קצה הכסא, מנומס כל-כך, כמו זר...“ (ערב ובוקר, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)

גיזרוןעריכה

  • קרוב אל קץ שורשים נוספים חולקים את השורש הפנימי ק־ץ כמו קצר קצץ וגם הקיץ. כולם שייכים לסופיות.
  • השורש הדו-ספרתי הכללי ק-ץ, קרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: קצר, קצץ, קצב, קצע, קצה, קֵץ, קטע, קטף, קטם[1], גם קטל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית קטל 'חתך'[2]), וסביר להניח קטן (=שקטעו אותו).

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

  1. ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.
  2. מילון יסטרוב.