יש להוסיף לדף זה את הערך: קֵצֶה.

קָצָה

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קצה
שורש וגזרה ק־צ־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל חתך והפריש.

גיזרון

עריכה

קרוב אל קָץ והִקצָה

}}

ראו גם

עריכה

קָצַר

קָצֶה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קצה
הגייה* katse
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־צ־י/ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות קְצֵה־; ר׳ קְצָווֹת, קְצוֹת־ וגם קַצְוֵי־
  1. המקום שבו משהו מסתיים במיוחד על פני שטח כלשהו, סוף.
    • ”וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכֲכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר.“ (בראשית כג, פסוק ט)
    • ”וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר.“ (במדבר לג, פסוק ו)
    • ”וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה אֶת-קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצּוֹת...“ (שופטים ו, פסוק כא)
    • ”וכשהוא בא, סוף-סוף, גם אז הרי הוא יושב על קצה הכסא, מנומס כל-כך, כמו זר...“ (ערב ובוקר, מאת י"ח ברנר, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

עריכה
  • קרוב אל קץ שורשים נוספים חולקים את השורש הפנימי ק־ץ כמו קצר קצץ וגם הקיץ. כולם שייכים לסופיות.
  • השורש הדו-ספרתי הכללי ק-ץ, קרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: קצר, קצץ, קצב, קצע, קצה, קֵץ, קטע, קטף, קטם[1], גם קטל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית קטל 'חתך'[2]), וסביר להניח קטן (=שקטעו אותו).

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה


השורש קצה

השורש ק־צ־ה/י הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעלים

עריכה
ק־צ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָצָה קוֹצֶה יִקְצֶה קְצֶה לִקְצוֹת
נִפְעַל נִקְצָה נִקְצֶה יִקָּצֶה הִקָּצֶה לְהִקָּצוֹת
הִפְעִיל הִקְצָה מַקְצֶה יַקְצֶה הַקְצֶה לְהַקְצוֹת
הֻפְעַל הֻקְצָה מֻקְצֶה יֻקְצֶה -אין- -אין-
פִּעֵל -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין-
  1. ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.
  2. מילון יסטרוב.