קָצִיןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קצין
הגייה* katsin
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־צ־ן
דרך תצורה משקל קָטִיל
נטיות ר׳ קְצִינִים; קְצִין־, ר׳ קְצִינֵי־
  1. לשון המקרא מנהיג, שופט.
    • ”וָאֹמַר, שִׁמְעוּ-נָא רָאשֵׁי יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל: הֲלוֹא לָכֶם לָדַעַת אֶת הַמִּשְׁפָּט“ (מיכה ג, פסוק א).
    • ”וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם-זִקְנֵי גִלְעָד, וַיָּשִׂימוּ הָעָם אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין; וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת-כָּל-דְּבָרָיו לִפְנֵי יְהוָה בַּמִּצְפָּה“ (שופטים יא , פסוק יא).
    • ”לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ.“ (משלי ו, פסוקים וח)
  2. עברית חדשה איש צבא שדרגתו מסגן-משנה ומעלה, שהוכשר והוסמך לפקד על חיילים.
    • "אתה לא מבין, אתה לא אמין, פה זה לא צבא ואתה אפילו לא קצין" (כמעט הולכת, שרית חדד).

גיזרוןעריכה

 1. הגיזרון אינו ברור, אולי מן "קצה". ”וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי-דָן מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מִקְצוֹתָם אֲנָשִׁים בְּנֵי-חַיִל“ (שופטים יח, פסוק ב).
 2. המילה המקראית אומצה בתש"א על ידי האקדמיה לציון מפקד בחילות היבשה, הים והאוויר. ראו: האקדמיה ללשון העברית, מאה מילים של עברית.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • מצודת דוד על שופטים יח ב: "מקצותם" - מהקצינים שבהם וכאשר שלח משה נשיאי העדה.
  • מצודת ציון על שופטים יח ב: "מקצותם" - מלשון קצין כמו (במדבר יא א) ותאכל בקצה המחנה ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ספרי בהעלותך פה) בקצינים שבמחנה.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

   מנהיג


   מפקד צבאי


ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: קצין
  ערך בוויקיפדיה: מנהיגות
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קצינים

סימוכיןעריכה