קץ
 |
ערך חלקי בערך זה הושקעה עבודה והוא עשוי להיות תוספת ראויה למילון, אך במצבו הנוכחי הוא אינו עומד בדרישות הסף של ויקימילון. יוצר הערך (או כל ויקימילונאי) מתבקש לשפר את הערך לפי ההנחיות. |
לערך העוסק בקֹץ; ראו כתיב מלא קוץ.
קֵץ
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קץ |
| הגייה* | ketz |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־צ־ץ |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | ר׳ קִצִּים |
- סוף, אחרית.
- ”וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה“ (בראשית ח, פסוק ו)
- ”וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין“ (דניאל יב, פסוק יג)
- ” וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחַר בְּרֹשָׁיו וְאָבוֹא מְרוֹם קִצּוֹ יַעַר כַּרְמִלּוֹ“ (ישעיהו לז, פסוק כד)
- ”הוֹדִיעֵנִי יְהוָה קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי“ (תהלים לט, פסוק ה)
גיזרון
עריכה- מילה מקראית קרוב אל קצה. גם אל קצר קצץ הקיץ . תיבת "קץ" מופיעה בצורה יחידאית בסמיכות,ובלשון רבים - קנצי- בהוראת קץ או סוף. וכצירוף תנ"כי 'קנצי למילין' בהוראת - סוף למלל,לדיבורים . (לעניין השמטת נ' מן ארמית-עברית השוו מנדע-מדע) ”עַד-אָנָה! תְּשִׂימוּן קִנְצֵי לְמִלִּין, . תָּבִינוּ וְאַחַר נְדַבֵּר.“ (איוב יח, פסוק ב) בלשון מודרנית - "עד כאן ! שִׂימוּ סוף למלל ! נדבר רק לאחר שתבינו".
- ”וַיֹּאמֶר, מָה-אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס, וָאֹמַר, כְּלוּב קָיִץ; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי, בָּא הַקֵּץ אֶל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל“ (עמוס ח, פסוק ב) - עפ"י יחזקאל קוטשר משחק המילים: קיץ-קץ שבספר עמוס עשוי לשקף הבדלי הגייה שהיו נהוגים בשבטי אפריים ושומרון המבוטאים באמצעות התכווצות התנועה י' (-ay) גם בהברה מוטעמת, כבעברית של חרסי שומרון [1].
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: end
ראו גם
עריכהקָץ א גם קָצָה
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | קץ |
| שורש וגזרה | ק־צ־ץ; ק־ו־ץ |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- חתך .
- ”וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו.. וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ“ (דברים כה, פסוק יב)
- ”תְּאֵנִים שֶׁל שְׁבִיעִית, אֵין קוֹצִין אוֹתָן בַּמֻּקְצֶה, אֲבָל קוֹצֶה אוֹתָם בְּחֻרְבָּה“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ח, משנה ו)
- ”הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת וְקוֹצָה חַלָּתָהּ עֲרֻמָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְכַסּוֹת עַצְמָהּ“ (משנה, מסכת חלה – פרק ב, משנה ג)
- לשון חז"ל בהשאלה: החליט על מידה.
גיזרון
עריכה- 2 גם בארמית
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכה
ראו גם
עריכה- הִקְצָה
השורש קצץ השורש ק־צ־ץ ניטה בבניין קל על-דרכה של גזרת ע"ע, יתר הבניינים ניטים על-דרכה של גזרת השלמים.
נטיות הפעלים
עריכהק־צ־ץ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל קַץ קַץ יָקֹץ קֹץ לָקֹץ נִפְעַל נִקְצַץ נִקְצָץ יִקָּצֵץ הִקָּצֵץ לְהִקָּצֵץ הִפְעִיל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- פִּעֵל קִצֵּץ מְקַצֵּץ יְקַצֵּץ קַצֵּץ לְקַצֵּץ פֻּעַל קֻצַּץ מְקֻצָּץ יְקֻצַּץ -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְקַצֵּץ מִתְקַצֵּץ יִתְקַצֵּץ הִתְקַצֵּץ לְהִתְקַצֵּץ
קָץ ב
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ק־ו־ץ א |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לא רצה. נפשו סלדה מדבר.
- ”קצתי בחיי“ (בראשית כז, פסוק מו)
- ”ויקוצו מפני בני ישראל“ (שמות א, פסוק יב)
- ”את כל אלה עשו ואקוץ בם“ (ויקרא כ, פסוק כג)
- ”ונפשינו קצה בלחם הקלוקל“ (במדבר כא, פסוק ה)
- ”ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה ממנו הפורש ממנו מקבל שכר גזל ועריות שנפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן הפורש מהן על אחת כמה וכמה“ (משנה, מסכת מכות – פרק ג, משנה טו)
גיזרון
עריכהמילה מקראית
פרשנים מפרשים
עריכהויקוצו מפני בני ישראל מדרש חז"ל קושר לקוץ היו כקוצים בעיניהם
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהראו גם
עריכהקָץ ג
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| שורש וגזרה | ק־ו־ץ |
| בניין | פָּעַל (קַל) |