קַיִץעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קיץ
הגייה* kayits
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ו־ץ
דרך תצורה משקל קַיִל
נטיות ר׳ קֵיצִים; קֵיץ־, ר׳ קֵיצֵי־
 
ילדה מבלה את חופשת הקיץ בחוף הים.
עונות השנה

קיץ | חורף | סתיו | אביב

  1. לשון המקרא אחת מארבע עונות השנה, מחודש יוני עד חודש אוגוסט, והיא העונה החמה ביותר.
  2. לשון המקרא (לא בשימוש) קציר פירות הקיץ הבשלים, או הפירות עצמם, בייחוד תאנים.
    • ”עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ הֵידָד נָפָל“ (ישעיהו טז, פסוק ט)
    • ”וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן“ (ירמיהו מ, פסוק י)
    • ”וְהַלֶּחֶם וְהַקַּיִץ לֶאֱכוֹל הַנְּעָרִים וְהַיַּיִן לִשְׁתּוֹת הַיָּעֵף בַּמִּדְבָּר“ (שמואל ב׳ טז, פסוק ב)
    • ”וַיֹּאמֶר מָה אַתָּה רֹאֶה עָמוֹס וָאֹמַר כְּלוּב קָיִץ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי בָּא הַקֵּץ אֶל עַמִּי יִשְׂרָאֵל לֹא אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ“ (עמוס ח, פסוק ב)

גיזרוןעריכה

  • מקביל לארמית קַיִט/קַיְטָא (חילוף אותיות צ↔ט בין עברית↔ארמית), פיניקית 𐤒𐤑 (קץ)[1], אוגריתית qẓ (קט֗) [2]. המילה מתועדת בלוחות אל-עמארנה הכתובות בניב כנעני מן המאה ה-14 לפנה"ס בהגיית קֶאֶצִי qe-e-şi . צטוט: "אם לא ישלח המלך צבא סדיר לגבל עד קציר הקיץ, הם יכבשוה". ובניב עברי-כנעני המופיע בלוח גזר, קיץ בהוראת קציר התאנים או "קטיף התאנים". ערבית: قَيْظ (קיט֗) 'חום כבד' וגם 'אמצע הקיץ', עונת החום הכבד. אונקלוס מתרגם את ”וְקַיִץ וָחֹרֶף (בראשית ח, פסוק כב), לארמית: ”וְקֵיטָא וְסִתְוָא“ (אונקלוס על בראשית חפסוק כב).
  • לפי רוב המקורות, ונגזר מן ק-צ-ץ[3] כי קיץ במשמע הבסיסי הוא 'קציר הפירות'[4]: קצירת (=קציצת, קיצוץ) הפירות, המקביל של קציר הדגנים. כמו ”עַל קֵיצֵךְ וְעַל קְצִירֵךְ (ישעיהו טז, פסוק ט), ”עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ וַאֲנַחְנוּ לוֹא נוֹשָׁעְנוּ“ (ירמיהו ח, פסוק כ). בהשאלה, העונה של קציר זה: עונת הקיץ.
  • השורש הדו-עיצורי ק-ץ, קרוב אל ק-ט, קשור לרעיון של לחתוך: קצר, קצץ, קצב, קצע, קצה, קֵץ, קטע, קטף, קטם[5], גם קטל (=חתך במשמעו הבסיסי, כמו ארמית קטל 'חתך'[6]), וסביר להניח קטן (=שקטעו אותו).
  • עפ"י הכתוב במקרא ”וְאַתֶּם אִסְפוּ יַיִן וְקַיִץ וְשֶׁמֶן“ (ירמיהו מ, פסוק י) הביטוי "אספו יין וקיץ" מרמז על פרי התאנה שערכה בימי קדם לא סולא בפז , זמן הבשלתן הפך לאות וסימן לבא עונת הקיץ . כך החל השם "קיץ" לעונת שנה , ואם אמר איש לחברו "אראך בקיץ", יכול היה החבר להבין: "אראה אותך בעת הבשלת התאנים" או "בימות החמה", ושני אלה היו שווי ערך בעיניהם [7].

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: summer‏‏‏‏
  • גאורגית: ზაფხული‏‏‏‏ (הגייה: זָפּחוּלי)
  • הונגרית: nyár‏‏‏‏
  • ערבית: صيف‏‏‏‏ (תעתיק: ציף)
  • צרפתית: été‏‏‏‏ (הגייה: אֶטֶה)
  • רוסית: лето‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: קיץ

קַיָּץעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*
חלק דיבר
מין
שורש ק־י־ץ
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון חז"ל אדם העוסק ביבוש פירות בחום השמש. בעיקר תאנים לעשותן דבלות.

גיזרוןעריכה

סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קִיֵּץעריכה

דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

הסיבה לכך: מקור הפועל ודיוק הגדרה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.



ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קייץ
שורש וגזרה ק־ו־ץ, גזרת השלמים
בניין פִּיעַל
  1. הסיר צִנִּים מענפי התמר.
    • כדי לייעל את עבודתו, קייץ הגנן את ענפי התמר כבר בתחילתה.

ראו גםעריכה


הערות שולייםעריכה

  1. Phoenician-Punic Dictionary by Charles R. Krahmalkov, page 430
  2. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín, Wilfred G. E. Watson, page 711
  3. Gesenius Lexicon, and BDB.
  4. Gesenius Lexicon. ואכן, בשני הפסוקים הבאים (ישיהיו וירמיהו), תרגום השבעים מתרגם את המילה קיץ לτρύγητος וἄμητος, שמעמעותן 'קציר, אסיף': harvest, gathering of fruits.
  5. ראו ערכים במילון אבן-שושן: קטע, קצה, קצע, קטם.
  6. מילון יסטרוב.
  7. מתוך מאמרו של פרופ' עוזי אורנן , "העברית איננה מקור כל השפות"