הִתְחַלָּה עריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התחלה
שורש וגזרה ח־ל־ה א
בניין הִתְפַּעֵל
  1. לשון המקרא נעשה חולה ובעיקר בתרמית הראה עצמו כאילו הוא חולה
    • ”וּלְאַבְשָׁלוֹם בֶּן דָּוִד אָחוֹת יָפָה וּשְׁמָהּ תָּמָר וַיֶּאֱהָבֶהָ אַמְנוֹן בֶּן דָּוִד וַיֵּצֶר לְאַמְנוֹן לְהִתְחַלּוֹת בַּעֲבוּר תָּמָר אֲחֹתוֹ כִּי בְתוּלָה הִיא“ (שמואל ב׳ יג, פסוק ב)
    • ”וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָדָב שְׁכַב עַל מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְחָל..וַיִּשְׁכַּב אַמְנוֹן וַיִּתְחָל וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ לִרְאֹתוֹ“ (שמואל ב׳ יג, פסוקים הו)

גיזרון עריכה

מן חָלָה המילה מופיעה 3 פעמים במקרא באותו עניין במופעה הראשון על פי ההקשר מובנה נֶחֱלָה.


הַתְחָלָה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא התחלה
הגייה* hatkhala
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ת־ח־ל
דרך תצורה משקל הַקְטָלָה
נטיות הַתְחָלַת־; ר׳ הַתְחָלוֹת
  1. לשון חז"ל החלק הפותח בכל מעשה
    • ”מאימתי התחלת תספורת, אמר רב אבין משיניח מעפורת של ספרין על ברכיו; ומאימתי התחלת מרחץ, אמר רב אבין משיערה מעפרתו הימנו; ומאימתי התחלת בורסקי, משיקשור בין כתיפיו; ומאימתי התחלת אכילה, רב אמר משיטול ידיו“ (בבלי, מסכת שבתדף ט, עמוד ב)
    • ”וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ קִבֵּל עָלָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאנוֹ, וְאֵין וַיּוֹאֶל אֶלָּא לְשׁוֹן הַתְחָלָה (שמות רבה, פרשה א, סימן לג)
    • ”וְכֵן רִאשׁוֹן לִשְׁלֹל הַהִתְאַחֲרוּת לֹא לְקַיֵּם לוֹ הַהַתְחָלָה וְכֵן אַחֲרוֹן לִשְׁלֹל מִמֶּנּוּ הַכִּלָּיוֹן לֹא לְקַיֵּם לוֹ הָתִּכְלָה.“ (ספר הכוזרי, מאמר שני, פסוק ב)

גיזרון עריכה

  • שם פעולה מן התחיל. מקבילה בארמית: אִתְחַלְתָּא

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה